מרגישה שכל החיים בפח ולא יודעת מה לעשות

בואי לפרטי רגע

לדעתי תעברי מסגרת, התחלה חדשה אנשים חדשים
תדעי שהחיים אחרי הבית ספר הם שונים לגמרי
אז זה לא ישאר ככה לנצח, זו תקופה קשה
ואת נמצאת באמת בגיל לא קל, שיהיה לך בהצלחה ❤

שואל השאלה:
^^ למה

יש דברים שאני לא רוצה לפתוח בפאבליק של סטיפס

היי. אני נשרתי שנה שעברה בכיתה יא, בגלל עומס נפשי, בעיות אחרות, התרחקתי מהמון חברות קרובות שלי. אני יודעת שזה מתסכל ומרגישים חוסר אונים, מרגישים אבודים, אבל אני גם כאן כדי להגיד לך שהכל באמת בסדר, וזה עובר.

ספציפית לגבי הנשירה, תשבי ותשקלי האם זה משהו שאת באמת רוצה לעשות. לפני שבחרתי לנשור סופית, הציעו לי הקלות בבית הספר, או פרויקטים אחרים שיכולים להתאים להמון תלמידים. אם בכל מקרה את מרגישה שנשירה היא ההחלטה הנכונה עבורך, צאי מנקודת הנחה שבגרויות תמיד אפשר להשלים לפי צורך ולא בכל מקום צריך 12 שנות לימוד ובגרות מלאה (בגלל זה גם אומרת לך לשקול, כי יש מקומות שכן מבקשים זאת. תחומים כמו משפטים, רפואה, מדע, ועוד).

יש דרכים לצאת מהבור הזה שאת מדברת עליו. רק שבנוסף לזמן שעושה את שלו, את צריכה לפעול בעצמך. אני כותבת המון, זה עוזר לי לסדר את המחשבות שלי ואת מה אני עומדת לעשות ואיך. טיפול פסיכולוגי או התנהגותי לפי צורך, אפשר למצוא עבודה כדי שעדיין תהיה לך שגרה מסוימת ואינטרקציות עם אנשים שונים (אולי תמצאי גם חברים טובים), תכף גם מתחיל לך הליך הגיוס שיביא לך תעסוקה.

בסופו של דבר, תסמכי על עצמך. שום תעודה או בן אדם לא שווה את הבריאות והשפיות שלך. תמשיכי לנסות, לעשות. גם אם אין כיוון ברור, את תמצאי אותו על הדרך. המון בהצלחה, תרגישי טוב.