מה חושבים על הקטע שכתבתי? זה די אישי...

חולות העבר נישאים ברוח קלה,
ציפורים מצייצות על חורבות הבתים שלה.

היא איננה עוד, גופה כבר מת.
הוא לא חיכה וכבר התמוטט.

את קולה ניתן לשמוע מן המרחקים.
מעומעם כמו בין מים עמוקים.

מה היה אילו ידענו את סופנו המר.
אך לעולם לא נדע כי יקומנו אכזר.

ובליל לבנה, בין זריחת החמה.
בין כל זמן שעובר בלבי מהומה.