זה הגיוני שזה עושה לי רע שהבת זוג שלי רוצה לצאת מסיבות? ויוצאת? אני לא מצליח להפסיק לחשוב על זה. מפחד שאני רכושני מדי

תלך איתה

שואל השאלה:
אני לא כזה בן אדם של מסיבות.. בגלל זה גם לא מחבב את העניין שהיא הולכת
אני לא מונע ממנה לצאת כי מי אני ואין לי זכות לזה אבל זה עדיין עושה לי רע ממש שהיא רוצה את זה ואני לא יודע מה לעשות

זה הגיוני וטבעי, אבל תצטרך לסמוך עליה.

בסופו של דבר אמון ולסמוך על בת הזוג זה חלק מזוגיות וההתפתחות שלה והסיטואציה הזאת היא דרך מעולה לחזק אתזה.

זה הגיוני אבל אתה תצטרך בסופו של דבר לסמוך עליה אבל תדבר איתה על זה

שואל השאלה:
כן אני מנסה לסמוך עליה
אבל מעבר לזה כאילו לא נעים לי שהיא שם.. אני לא יודע אם משהו דפוק בי
מקווה שזה יעבור

זה הגיוני וזה טבעי ואני אישית לא יוצאת למסיבות הזוגיות וגם חבר שלי לא יוצא למסיבות מאז שהוא איתי מטעמי כבוד.
אבל, וזה אבל גדול, אם התחלת לצאת איתה בידיעה שהיא בחורה שהולכת למסיבות והיא כזאת, זה חושבין שהיית צריך לעשות בינך לבין עצמך לפני, או להציף את זה מוקדם.
עדיף להתחיל זוגיות כשיש התאמה , לא רק רגשית וזה, אלא גם באורך חיים ובציפיות אחד מהשנייה.
זה כמו שזה לדעתי סבבה אם היית פוסל מישהי כי היא מלאה והיא לא הטעם שלך, אבל זה לא לגיטימי להתחיל לצאת עם בחורה מלאה ואז אחרי שאתם בזוגיות להתחיל לשנות אותה שתתאים לאיך שהיית רוצה שבת זוג שלך תהיה.
קיצר שניכם צודקים ושני הצדדים לגיטימיים

וזה באמת לא משהו דפוק בך. לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו ואת מה שהוא מרגיש איתו בנוח ומה שמפריע לו וזה דבר אינדיבידואלי.
אני יכולה להגיד לך על עצמי שהייתי 5 שנים עם בחור שהקווים האדומים שלו היו לגיטימיים אבל שונים משלי, וזה גרם להמון תחושות של חוסר ביטחון ונקיפוץ מצפון על זה מהצד שלי.
גם הדברים שהוא היה עושה בזוגיות אלה דברים שאני לא הייתי עושה אבל לא היה מפריע לו אם הייתי בוחרת כן לעשות אותם.
עכשיו אני שנתיים עם מישהו שאחר שההתאמה בינינו והציפיות שלנו ממה לגיטימי או לא לגיטימי בזוגיות מסתנכרות ממש אחד לאחד והחיים כל כך הרבה יותר קלים וטובים איתו. לא מתגעגעת בכלל לתחושות שאתה מתאר.
לא אומרת שזה אבוד ביניכם, אבל בגלל שיש חוסר התאמה מישהו מכם ייצטרך להתפשר על משהו

תנסה להעסיק את עצמך, אני לא חושב שזה בעיית אמון.
זה פשוט קצת חרדה שהיא מוצדקת.