13 תשובות
אף אחד לא רוצה לעבוד. אז כן.
כן רוצה, יכולה לא ממש אלא אם תמצאי משהו שיכניס לך מלא כסף.
אנונימי
מאמי את רק התחלת את החיים שלך את כבר רוצה לגמור אותם
פנסיה מצד אחד זה דבר יפה יש נכדים יש רוגע טיולים לא עובדים קשה יש הנחות בדברים מסוימים
מצד שני זיקנה זה דבר מכוער, הרבה חולים הרבה בדיקות קופת חולים...
אבל לכל דבר מגיע הזמן שלו
את בת 23 תסעי לחו"ל תראי עולם תנפשי בגליל בכנרת תגלשי בחרמון בים תעשי שייט
תלמדי רישיון נהיגה תלמדי מקצוע קל שאת אוהבת תכירי מישהו נחמד תתחתני תביאי איתו ילדים
תהני מהגידול שלהם, תעשי בריתות בר מיצווה חתונות בעזרת ה
תאמצי כלב או חתול תטיילי איתם
תעשי כושר
אחכ שתגיעי לגיל מסויים תפרשי לפנסיה בכבוד אחרי שחסכת הרבה כסף
אל תחשבי ביטוח לאומי נותן גרושים קצבת פנסיה
אל תהי עצלנית קחי את החיים בכייף תהני מכל יום גם עם בעבודה קשה היום עובר איכשהוא
ותצאי לבית קפה להמתיק תיום
היי:)
אני בת 28 ויצאתי לחופש כלכלי אני לא עובדת כשכירה אז מבינה מאוד לליבך!
פנסיה זה לא הכוונה של לשבת כל היום בבית ולא לעשות כלום (ככה זה נראה מהצד בעיני אנשים)
פנסיה מבחינתי זה לקום מתי שאני רוצה, לעשות את מה שאני לא רוצה ולא מה שהבוס שלי רוצה.
בזכות זה שיצאתי לחופש, אני יכולה לטייל יותר, לעזור לעוד אנשים לצאת לפנסיה מוקדמת, לתרום, להתנדב, בעצם לחיות את החיים שלי בלי דאגות!

מה עדיף?
לצאת לפנסיה מוקדמת
או לעבוד עד גיל הפנסיה, שכשתגיעי לגיל הזה תגלי שאין לך מספיק כסף שאת צריכה להמשיך לעבוד, או שאין לך כבר כוח לטייל ואת רוצה רק לנוח!
החיים הם קצרים אני מעדיפה לחיות אותם עכשיו מאשר לחכות לגיל 65 כמו שרוב האנשים עושים! אני לא רציתי שכל החיים שלי תמיד יהיה מעלי מישהו שיגיד לי כמה אני שווה, מתי לקחת הפסקת אוכל, מתי לצאת לחופשה, אני רוצה להיות הבוס של עצמי, וזה מה שעשיתי בלי שום נסיון עיסקי ובלי תעודת בגרות מלאה!

זה אפשרי בהצלחה! אל תוותרי על החלום!
בנאדם צריך תעסוקה. הרבה אנשים שיוצאים לפנסיה מחפשים עבודה אחרת או ש"מחפשים את עצמם". לא כל אחד יודע להעסיק את עצמו בתחביבים וכו'.
כנראה לא מצאת עבודה שאת נהנית ממנה. אחד הדברים החשובים בעבודה, זה להנות ממה שאנו עושים ושתהיה שאיפה להתקדם וכו'. אחרת באמת זה משעמם
אני מניח שאת יכולה אבל את בטח תקבלי כל חודש 5 שקל פנסיה מה זה יעזור לך חח
אם את הולכת למות בשנה הקרובה אני הייתי יוצאת לפנסיה אך אם אין כל חשש לחייך אז תתחילי לקרוע תתחת כי כולם רוצים לשבת בקיסריה בטן גב
האמת הפנימית שלך
שואל השאלה:
הלוואי וזאת הייתה הבעיה שלי. שאין לי כוח לעבוד ואני סתם מתפנקת... אז לא!
יש לי בעיה של חרדה חברתית וחוסר ביטחון..
מכירים את זה שאתם באים לעבודה חדשה ולא מכירים את העבודה והכל חדש בשבילכם ויש לכם קצת פחד כזה של להתחיל מ0? אז לי יש את הפחד הזה גם.. הבעיה שאצלי זה קיצוני פי 100 יותר מבן אדם רגיל.. שאני לא מסוגלת להתחיל עבודה חדשה. ונמנעת.
עד עכשיו עבדתי בעבודות של ראש קטן, במפעלים, שבאים לעבודה מסתכלים איך עובדים הותיקים ותוך דקה יודעים.
וזה היה כאילו המבצר שלי..
תוך כדי עשיתי קורס למקצוע שלי האמיתי. שהוא הרבה יותר מורכב מסתם מפעל.. זה עבודה של לתת שירות ללקוחות.. לשמוע לבקשות והכל. וזה הדבר שהכי קשה בשבילי.. זה הפחד שלי שנמנעתי ממנו כל הזמן הזה!
עוד לא סיימתי את הקורס והתקשרו אליי מהמכללה להיכנס לעבודה במיידי.. יום למחרת. ולא התכוננתי נפשית לא הרגשתי מוכנה אבל הלכתי לראיון. בראיון המעסיק הראה לי את המקום בשביל ההתרשמות.. זאת עבודה משרדית וממש התיישבתי בכיסא שאני אצטרך לעבוד עליו בזמן שאל לקוח נכנס ויוצא נכנס ויוצא ומבקש בקשות... הרגשתי שזה גדול עלי פשוט גדוול אני לא מסוגלת לדבר עם לקוחות גם יש לי בעיות בדיבור בנוסף לכל... הבנתי מהמעסיק שהוא מצפה ממני להרבה ממה שאני מסוגלת. אני יודעת מה אני מסוגלת.. הייתי ככה גם בצבא כזאת חסרת ביטחון.. תמיד הפנתי את האנשים עם הבקשות לאנשים אחרים במחלקה שלי.. אני לא סומכת על עצמי ומפחדת מביקורת שלילית.. והמעסיק הזה כל הזמן יבחן אותי ויסתכל עלי.. וזה לא מתאים לי פשוט. אני חלשה רגישה ואין לי את הכוחות הנפשיים לעשות את זה. אני יודעת שהוא יתאכזב ממני.. כל יום זה מלחמה מלחמה עם עצמי.
סיכמנו שאני באה למחרת ומתחילה לעבוד.
בסוף הוא התקשר אליי ואמר לי שהעובדת הקודמת רוצה לחזור אז עד שהוא יתקשר אני לא אכנס לעבוד. הרגשתי הקלה עצומה במקום להתבאס.
עכשיו שוב הוא מתקשר ואני מסננת.. הבנתי שהוא רוצה אותי לכמה שעות. לא מרגישה שאני מסוגלת לזה. לא אצליח בחיים ככה לא אעבוד באף עבודה.. אולי בעבודות רק של ראש קטן.
יש לי בעיה של רגשי נחיתות, אין לי כושר ביטוי עצמי, אני לא יודעת לדבר ולהתבטא, לא יודעת להגיד את הדעות שלי, לא יודעת להסביר את עצמי.
אם לא היו לי בעיות בדיבור היה לי הרבה יותר קל.. אבל זה גם משהו שדופק אותי.. מי יעסיק מגמגמת לעבודה של לתת שירות ללקוחות שלו?
אנונימית
נראה לי את צריכה לחזק את הבטחון העצמי שלך במיידי
לא רק לצורכי עבודה, אלא לחיים.. בכללי!
ואוו
תפתחי קרן פנסיה קודם לכן.
מאיזו סיבה את מרגישה שאת חייבת פנסיה?
האם קשה לך להסתגל למקום עבודתך?
אנונימי
קראתי מה שכתבת ואני רוצה להגיד כמה דברים
א. גם אחי הוא מגמגם והוא עובד שנים כטבח ראשי ועכשיו הוא בערבים עובד כמטפל הוליסטי בעל תואר ראשון
לכן תסתכלי תמיד על הכוס המלאה זה הבחירה שלך האם לרחם על עצמך או לרוץ קדימה ולהתפתח
ב. אני חושבת שמתאים לך להיות עצמאית תהי קוסמטיקאית פדיקור מניקור בשביל רבע שעה את עושה 200 שח וכל הקורס עולה 1500 שח מומלץ ויש בזה הרבה עבודה
ואת הבוס לעצמך אין כמו להיות עצמאית
ג. את יכולה לעבוד עם ילדים בגן גדולים או תינוקות אף אחד לא ישפוט אותך והילדים יתנו לך סיפוק ואהבה, או לפתוח פעוטון אצלך
ד. את יכולה לעבוד בחנות בגדים בחנות נעליים
לעבוד בחברות כמו בזק סלקום פלאפון ועוד... יס והוט לא משתלם גם משכורת קטנה
גם בגלל כל הקרינה אפשר לקבל מחלת סרטן
ה. תלמדי ניהול מחסן ממוחשב או מזכירה רפואית לא יהיה עליך מי יודע מה ביקורת
או הנהלת חשבונות
ו. את יכולה ללכת לנטורופאטית או הרבליסטית שתטפל בך בצמחי באך בחרדות החברתיות ובגימגום
ואם החלטת להיות שכירה -תביני שיש אנשים טובים שיעזרו לך ביום הראשון לעבודה
(זה בסדר להיות ביישן )
אנשים אוהבים אנשים ביישנים ושקטים מאשר אנשים יהירים תחמנים וממזרים
ולהבין שהבוס או האחראי או סהכל בן אדם כמוך
מה הוא יכול כבר לעשות לך אם את טובה הוא יתן לך קרדית ויקדם אותך
אני מאחלת לך הרבה הצלחה ושנה טובה ומתוקה
אם את מגמגמת אז בהחלט עדיף לך עבודה של מאחורי הקלעים... אני כמחסנאי יש ימים שאני פשוט לא מדבר עם אף אחד... הרבה שעות אבל...
תעשי טובה קחי אותי איתך לפנסיה