אני יודעת שזה מטומטם, אבל אני אספר

קיצור הכרתי מישהו שהייתי איתו במקום אחד, לפנינו היה לי קראש אבל זה עבר, כמעט חצי שנה לא היה לי קראש, שראיתי אותו בפעם הראשונה הייתי כזה ואי איזה חמוד, אבל ידעתי שלא היה לנו כלום, גם לא רציתי כי ידעתי שלא יוכל לקרות כלום, אני כן רוצה חבר, אחרי שהיה קצת איתו משהו, אבל זה לא היה משהו של קראש יותר של קצת חברות, גם אם הייתי רוצה לא היה נעים כי היינו עם ההורים, וזה מאוד מביך, ביום האחרון שהכול נגמר הוא יסתכל אליי דיי הרבה אני הסתכלתי ועייפתי מבט, וגם אני היה לי עצוב שלא עשיתי כלום, ובימים האחרונים אני חושבת אליו הרבה, אפילו שאני מבינה שזה לא וסתם המוח שלי מבלבל אותי, אתמול בזמן שישבתי באוטובוס היה איזה שיר מאוד מטומטם שהיה מדובר על הסיטואציה, פשוט התחילו לי דמעות, אני מבינה שלא יכול להיות כלום, ואני בחיים לא יראה אותו יותר, אני פשוט רוצה לספר.