7 תשובות
להתעלם פשןט להתעלם
פשוט להתעלם עם כמה שזה קשה
תשמעי ילדים בני 7 שומעים את זה כל הזמן ומהנחה שאת 12+ הייתי מציע לך לדבר איתה ולומר את מה שיש לך לומר.
שואל השאלה:
לא הבנתי מה היא נופלת עליי פתאום
לא הבנתי מה היא נופלת עליי פתאום
אנונימית
תקשיבי כשאת מקבלת מחמאה או משהו חיובי תראי שזה מעניין אותך ותראי עניין וכשפוגעים בך תתעלמי לחלוטין.
גם אמא שלי ככה אבל אני מנסה כמה שיותר להתעלם מזה זה כן פוגע או קצת מעייף ונמאס אבל פשוט צריך לדעת להתעלם יש הורים כאלה שאומרים ככה אבל אין מה לעשות
אני ממש מצטערת שאת עוברת את זה.
ממה שכתבת, דווקא לא נשמע שאת אוכלת יותר מדי. להפך, את מתארת שאת הרבה פעמים לא מרגישה רעב, מדלגת על ארוחות, יכולה להיות שעות ארוכות בלי לאכול עד שאת כבר מורעבת, וגם אז את אוכלת כמויות שנשמעות רגילות לגמרי. אני לא יכולה לדעת לפי פוסט אחד מה עובר עלייך, אבל זה כן נשמע כמו משהו שחשוב לשים אליו לב. להישאר שעות בלי לאכול באופן קבוע ולהרעיב את הגוף, גם אם זה לא בכוונה, עלול להיות מסוכן לבריאות. בבקשה תשמרי על עצמך ואל תתעלמי מזה.
ולגבי אמא שלך, זה מאוד לא בסדר. גם אם היא דואגת לך, להעיר שוב ושוב על האוכל שלך, להגיד לך שאת אוכלת יותר מדי או לגרום לך להרגיש אשמה סביב אוכל, זו לא דרך לעזור. הערות כאלה יכולות לפגוע מאוד בביטחון העצמי, ליצור יחס לא בריא לאוכל, ובמקרים מסוימים אפילו לתרום להתפתחות או להחמרה של הפרעות אכילה. במקום לגרום לילד או לילדה להרגיש בטוחים, הן עלולות לגרום בדיוק להפך.
אני מקווה שהיא פשוט לא מבינה עד כמה המילים שלה משפיעות עלייך, אבל זה לא הופך את זה לפחות כואב. מגיע לך להרגיש בטוחה בבית שלך, לא להרגיש שכל מה שאת אוכלת נמצא תחת ביקורת. מגיע לך שידאגו לך בדרך שמחזקת אותך, לא בדרך שמכניסה פחד, אשמה או לחץ סביב אוכל.
אולי אם את מרגישה שהיא תהיה מוכנה להקשיב, תנסי לכתוב לה הודעה ולהסביר לה ברוגע איך ההערות שלה גורמות לך להרגיש. לפעמים הורים בטוחים שהם עוזרים, אבל לא מבינים שהדרך שבה הם מדברים רק פוגעת ומרחיקה. יכול להיות שאם היא תבין כמה זה משפיע עלייך וכמה זה מכאיב לך, יהיה לה קל יותר לשנות את הגישה שלה.
ובבקשה, תשמרי על עצמך. הגוף שלך צריך אוכל באופן קבוע, וגם אם אין תחושת רעב, זה לא אומר שהוא לא צריך אנרגיה. מגיע לך מערכת יחסים רגועה ובריאה עם אוכל, וחשוב לא לתת למה שקורה בבית לגרום לך להאמין שמגיע לך לאכול פחות או להרגיש אשמה על זה שאת אוכלת
ממה שכתבת, דווקא לא נשמע שאת אוכלת יותר מדי. להפך, את מתארת שאת הרבה פעמים לא מרגישה רעב, מדלגת על ארוחות, יכולה להיות שעות ארוכות בלי לאכול עד שאת כבר מורעבת, וגם אז את אוכלת כמויות שנשמעות רגילות לגמרי. אני לא יכולה לדעת לפי פוסט אחד מה עובר עלייך, אבל זה כן נשמע כמו משהו שחשוב לשים אליו לב. להישאר שעות בלי לאכול באופן קבוע ולהרעיב את הגוף, גם אם זה לא בכוונה, עלול להיות מסוכן לבריאות. בבקשה תשמרי על עצמך ואל תתעלמי מזה.
ולגבי אמא שלך, זה מאוד לא בסדר. גם אם היא דואגת לך, להעיר שוב ושוב על האוכל שלך, להגיד לך שאת אוכלת יותר מדי או לגרום לך להרגיש אשמה סביב אוכל, זו לא דרך לעזור. הערות כאלה יכולות לפגוע מאוד בביטחון העצמי, ליצור יחס לא בריא לאוכל, ובמקרים מסוימים אפילו לתרום להתפתחות או להחמרה של הפרעות אכילה. במקום לגרום לילד או לילדה להרגיש בטוחים, הן עלולות לגרום בדיוק להפך.
אני מקווה שהיא פשוט לא מבינה עד כמה המילים שלה משפיעות עלייך, אבל זה לא הופך את זה לפחות כואב. מגיע לך להרגיש בטוחה בבית שלך, לא להרגיש שכל מה שאת אוכלת נמצא תחת ביקורת. מגיע לך שידאגו לך בדרך שמחזקת אותך, לא בדרך שמכניסה פחד, אשמה או לחץ סביב אוכל.
אולי אם את מרגישה שהיא תהיה מוכנה להקשיב, תנסי לכתוב לה הודעה ולהסביר לה ברוגע איך ההערות שלה גורמות לך להרגיש. לפעמים הורים בטוחים שהם עוזרים, אבל לא מבינים שהדרך שבה הם מדברים רק פוגעת ומרחיקה. יכול להיות שאם היא תבין כמה זה משפיע עלייך וכמה זה מכאיב לך, יהיה לה קל יותר לשנות את הגישה שלה.
ובבקשה, תשמרי על עצמך. הגוף שלך צריך אוכל באופן קבוע, וגם אם אין תחושת רעב, זה לא אומר שהוא לא צריך אנרגיה. מגיע לך מערכת יחסים רגועה ובריאה עם אוכל, וחשוב לא לתת למה שקורה בבית לגרום לך להאמין שמגיע לך לאכול פחות או להרגיש אשמה על זה שאת אוכלת
אנונימית
באותו הנושא: