אוטיסטים? זה גלובלי? אפשר תמיכה?

נכון
זה נוראי
אבל כן יש אנשים שאפילו לא תאלצי לבטא במילים את מה שיש לך בראש כדי שיבינו אותך מהר אין הרבה כאלה אבל יש
להיות תקוע בראש של עצמך זה סיוט
מוזמנת לדבר איתי אם את רוצה

שואל השאלה:
קשה לי להתמודד עם המציאות העכשווית זה יהיה נס לחוות את זה שמישהו באמת רוצה להבין אותי

למה את חושבת שהם לא מנסים?

שואל השאלה:
אני רק רואה את התגובות הלא נכונות שלהם. אני שומעת כעס על דברים שלא מגיע לי לשמוע כעס עליהם. אני מרגישה רע על כלום. אני מרגישה כאילו אין לי טעם לנסות בכלל לתקשר כי כולם יגיבו ככה. אנשים לא מבינים. הם תמיד שופטים. וזה כואב. הטון דיבור שלי קצת לא רגיל וזה הכל.

אבל זה תגובות לא נכונות מנקודת המבט שלך ושלא צריך לכעוס עליהן מנקודת המבט שלך. איך את יודעת שאלו לא תגובות נכונות ודברים שכן צריך לכעוס עליהם. ברור שהם צריכים להיות יותר קלים איתך כי אני מניחה שאת לא ממש מבינה מצבים וכזה (תקני אותי אם אני טועה, אני לא מומחית לאוטיזם) אבל בכל זאת יש גבול ואולי את עוברת את הגבול? לא יודעת גם יכול מאוד להיות שאני טועה אני לא מכירה אותך או את הסיטואציה אבל אולי כדאי לך לנסות לדבר איתם על זה.

שואל השאלה:
לא זה ממש לא קשור תראי עכשיו אני קצת יותר רגועה אז אני אסביר לך
יוצא לי לראות את זה מלא
גם כשיש אנשים שלא לחוצים אבל בכלל עם פיוז קצר
שכשיש מישהו שלא יודע לבטא את עצמו נכון בטונים. יש מלא כמוני.
לא קשור עכשיו לדברים שאני אומרת. אלא רק *לאיך* שאני אומרת.
ואותם אנשים הם חסרי סבלנות ולא אכפת לי מהשריטה שלהם. זה פוגש אותי בכל מקום. לא משנה מה אני אתחיל להגיד, הם לא באמת ירצו להבין. הם מנפנפים או מוציאים עצבים כי לא יודעת כי הם אין להם יכולת להאזין. פשוט מלאים בשנאה. ואז הם פשוט מוציאים את הכעס החוצה. וזה על משהו שלא קשור אליי בכלל. וזה נורא פוגע וזה דבר שחוזר על עצמו. וזה גורם לי להרגיש נורא חלשה כי למה אני צריכה לחפש מישהו שישמע אותי. למה זה לא בא בקלות כמו שזה צריך לבוא. מספיק קשה. באמת.
זה קורה לי גם כשאני מדברת בטלפון עם אנשים זרים או כשאני פונה בכללי לאנשים שאני לא מכירה. זה לא רק אנשים קרובים. תמיד תהיה תגובה עצבנית כאילו אני עושה משהו בזה שאני מדברת לקוי. די כבר די באמת