מערערת בעצמי- קצת ארוך...

אני מנסה להבין אם יש כאן עוד כמוני שמרגישים את זה.
במהלך השנתיים אחרונות הייתי די בודדה בתוך החברה הלימודית.
זה לא שאני שקטה ולא שומעים אותי אבל לא מצאתי את עצמי בחברה
היה לנו מפגש שהיה צריך לכתוב על כל אחד משהו שלמדנו ממנו
פתחתי עכשיו את מה שהקבוצה כתבה עלי ואני מנסה לחבר את מה שכתוב להרגשה שהם נתנו לי כל השנה .
אני מאוד מודעת לעצמי ולכן אני יודעת שמה שהם כתבו נכון אבל אני תוהה אם הם ראו את זה בי למרות שניסיתי להסתגר כדי להגן על עצמי בשלב מסויים איך הם לא ניסו לתקשר אלי ונתנו לי לחשוב אחרת ואפילו הקטינו
יש עוד אנשים שמרגישים שלא רואים אותם ואת העוצמות שלהם?

יצא קצת פריקה..אבל באמת מעניין אותי לשמוע מה אתם חושבים