הגיוני שלא בא לי ללכת לפסיכולוגית כי אני לא רוצה לשנות את ההתנהגות שלי ?

הבאת עוד סיבה למה את צריכה ללכת לפסיכולוגית

השאלה עד כמה ההתנהגות "הבעייתית" בעייתית
כן אגיד שאם אין לך רצון להשתנות - את כנראה לא תשתני

שואל השאלה:
יש לי רצון להשתנות פשוט להשתנות זה כלכך מוזר מרוב שאני רגילה לעצמי ובגלל זה אני לא הולכת לטיפול .

אז את לא באמת רוצה להשתנות

מי אמר שפסיכולוגית תשנה אותך

זה לא הגיוני אבל זה הקטע במחלות נפשיות. לא הכל הגיוני וזה בסדר. תלכי לפסיכולוג בכל זאת

הגיוני לא לכולם מתאים פסיכולוגית
יש טיפולים אחרים

זה הגיוני וזה טבעי
המון אנשים משאירים דברים שמזיקים להם כי זה מוכר ובטוח, בין אם זה בן או בת זוג רעילים, הרגל מסויים, או כל דבר. את רגילה, ובגלל זה, זה מרגיש לך יותר בטוח מלהחלים ו"להשתנות"- שזה בעצם משהו שאת לא מכירה. כדי להחלים מכל בעיה נפשית שהיא, חייב לצאת מאיזור הנוחות שלך, זה לא קל וזו הסיבה שהמון לא הולכים לטיפול, אבל זה חייב לקרות כדי להחלים.

אם את לא רוצה להשתנות פסיכולגית לא תעזור לך

כן, זה שאת לא רוצה להשתנות זה עוד בעיה פסיכולוגית.
תלכי לפסיכולוג, יעזור לך ולחברה

את: *אומרת את זה לפסיכולוגית*
"בכלל לא רציתי לבוא לכאן, לא רוצה לשנות את ההתנהגות שלי"

אני בתור הפסיכולוגית:
אוקי.
(שתיקה)
שמעי כפרה אני לא כאן כדי לשנות לך את ההתנהגות.
(עוד שתיקה קצרה)
אני כאן בצד שלך על הזין שלי שאר העולם שיתפוצץ.

אני כאן לתת לך כלים לנצח. אם העולם סובל? זה בעיה שלו. אני לא מוכנה שאת תסבלי.

פסיכולוג לא כאן בשביל לשנות או לשפוט אותך הוא פה בשביל להקשיב
ולתת לך תמיכה
זה הזמן שלך לפרוק את כל מה שיושב עליך

זה פשוט נרקיסיזם

זה הגיוני שאת מרגישה ככה. בחודשים הראשונים שאני הייתי בטיפול לדוגמה ממש לא נפתחתי והייתי מאוד פסימית. זה נורמלי לא לרצות להשתנות, איכשהו אפשר גם למצוא מקום נחמה במה שפוגע בך. עדיין, זה שזה קיים וטבעי לא אומר שזה נכון עבורך או עבורים האחרים (שסובבים אותך). תביני מה הבעיה ולמה את חושבת שאת צריכה טיפול, כי אם את במודעות שאת צריכה עזרה ולמה, לפעמים יותר קל לעשות את הצעד הראשון. זו אחריותך לטפל בעצמך ("תטפלי בשריטות שלך כדי שלא תדממי על אנשים אחרים"). תחשבי על זה שהחיים ואת תמיד ישתנו ויתעצבו לאורך הזמן והשנים. תעשי משהו שיבטיח או יעזור לך לעשות את זה לטובה. המון בהצלחה, תרגישי טוב.

שואל השאלה:
אני לא רוצה ללכת לטיפול כדי לא לפגוע באחרים אלא ההפך , ההתנהגות שלי פוגעת רק בי

אני מאוד מבינה אותך. אני סובלת מדיכאון כבר כמה שנים טובות, עד כדי כך שאני כבר לא להוטה לשנות את זה. אני לא זוכרת איך זה לחיות בלי הדיכאון ומפחידה אותי המחשבה שאני אהיה בן אדם אחר. זה מוכר. זה מנחם. כי תכלס הדיכאון שלי הוא מאוד דומיננטי בחיים הפרטיים שלי וזה חלק ממני לחלוטין. עם כל הקושי שבדבר, אני הלכתי לטיפול פסיכולוגי, וזה משהו שהעליתי בשיחות עם הפסיכולוגית שלי. אני ממליצה לך ללכת בכל זאת, ואפילו לשתף את הפסיכולוגית שלך בתחושה הזאת. זה דבר שנתקלים בו המון. אל תחששי מחוסר הבנה.

^2 בסופו של דבר, לכל עניין יש השפעה. אני לא מציבה את זה בפנייך כדי שתרגישי לא בנוח או משהו, מדברת פשוט מניסיון אישי. בלי קשר, כמו שאמרתי, את תשתני עם הזמן בכל מקרה כי ככה החיים עובדים. להיעזר במשהו שיתן לך כיוון לא ישנה אותך ב180 מעלות בין רגע. תזכרי שהטיפול הוא לא שנותנים לך הוראות, אלא נותנים לך מקום להבין את עצמך ולמה את חושבת, מאמינה ופועלת בדרכים שאת עושה.

ואי אני בול באותה סיטואציה אחות

זה הגיוני לגמרי, אבל תחשבי שהיא לא באה לתקן אותך ולשנות אותך בבת אחת, זה לא ייקרה. היא פשוט תהיה מישהי שתוכלי לסמוך עלייה ולשתף אותה בדברים, ואולי לאט לאט את תביני שאת מוכנה להחלים. אבל בכל אופן, כדאי לך להתחיל ולתת לזה הזדמנות.

שואל השאלה:
אוף לא יודעת מקווה למצוא כוחות לקבוע פגישה
סיבה נוספת שאני לא קובעת זה בגלל שאני פשוט יודעת שאני לא אפסיק לבכות אם אדבר על עצמי ועל מה שאני חווה

גם לי יש את הקטע הזה
אבל עדיף להתקדם מאשר להישאר תקוע באותו מקום שנים

שואל השאלה:
לא בא לי לחפור בתוך עצמי ולגעת בנקודות רגישות