11 תשובות
כן אמאלה הן באמת מדהימות שהן ככה
אני לא חרדי, אבל אתמול בלילה לדוגמא היה לי לילה מחריד לא הצלחתי להרדם וכל מה שחשבתי עליו זה - מה אתה מנסה לומר לי אבא?
אני חושב שהקשר שלי עם הבורא מיוחד. אני באמת מאמין שהוא שומר עליי וזה פשוט חלק מהחיים שלי, זה מלווה אותך בכל פעולה
בצורה הכי פשוטה שאני יכולה לענות לך על השאלה זה שברור שקורה לי המון פעמים בהן אני רואה את חברות שלי מתפללות ואני אשכרה מקנאה בהן קנאה טובה. כבר תקופה ארוכה שאני לא מצליחה למצוא את עצמי מבחינה דתית ואני מבולבלת לגביי זה בטירוף וכל יום חושבת על זה אפילו וכשאני רואה את חברות שמצליחות להתפלל כל יום ובאמת שאני רואה את זה כברכה. בסוף אני תמיד נזכרת שמהצד שלי, אין לי מה לקנא כי כל עוד לא אעשה את כל זה באמונה שלמה אין בזה עניין אלא שקודם כל אני צריכה להאמין כמה שיותר ולמצוא בעצמי את האמונה ומשם יבוא כבר הרצון לרצות להתפלל ולהתמיד
לא..
כאילו זה הדבר שהכי פחות קשה לי בעבודת ה'. גדלתי בבית שמאוד מדבר איתו ומאמין בשיח פתוח מעבר לתפילה..
ואני עצמי מרגישה קרובה אליו תמיד.

אין לי קושי שם, לכן אני לא מרגישה משהו כשמישהי מתפללת בכוונה לידי.
להכין את עצמך לפני התפילה, לעשות התבודדות, ללמוד על התפילה..
שואל השאלה:
איזה תשובות ואו אין עליכן
לי ממש קשה להתרכז בתפילה
בהתחלה זה היה פשוט נראה לי טקסט שמישהו כתב ואני צריכה לדקלם והרמה הגבוהה יותר זה פשוט להבין
אבל לאחרונה אני התחלתי לחפש נקודות חיבור קטנות בתוך התפילה
זה לא נטו הבנה שמחברת ומונעת מחשבות
זה החיבור האישי
אני יכולה להגיד שכל יום זה משהו אחר, זה פסוק או קטע אחר
והחיפוש כל התפילה אחר נקודת החיבור שלי האישית גורמת לי להיות מרוכזת בתפילה, להבין את המשמעות ובאמת להתכוון אליה
ואת פתאום קולטת כמה עומק יש בכאילו טקסט, כמה בקשות שלבד לא היית יכולה לחשוב עליהן החל מהדברים הכי קטנים שלך אל הבקשות הגדולות של קידוש השם וזה הדבר הכי מרגש ומחבר שאפשר לפתוח איתו את היום
אנונימית
דבקות בהשם ע"י צניעות בלבוש ובדיבור, ע"י תפילה מעומק הלב, ע"י התבודדות בבכי
זה אכן מקור לקנאת סופרים כי כל מהווינו ומהותינו בעולם זה להידבק בהשם כמו שאומר הגאון הרב מאיר אליהו.
דתייה וכן
ממש קשה לי להתרכז ולכוון באמת כשאני מתפללת גם אם אני ממש משתדלת
לי אישית זה גם קורה ומחזק אותי לראות אנשים מתפללים מהלב בלי הצגות.
איך מגיעים לזה? כשאת מביאה את עצמך למצב של התחברות להשם שאת במחשבה שזה רק את והוא עכשיו ואין אף אחד אחר. קרה לי לא מזמן כמה פעמים שאחרי תקופה ארוכה שלא הייתי מחובר לבורא עולם כמו שצריך, הלכתי לכמה קברי צדיקים ושמעתי כמה שיעורים - אז כשהתפללתי בציון הרגשתי שוואלה הגיע זמן לשינוי ולדבר עם אבא שבשמיים מהלב ולא רק טקסטים רצים 3 פעמים ביום. אז הנקודה שלי היא, שלפעמים הזמן והמקום יכול לעזור להתחזק יותר בתפילה ולהרגיש קירבה.
כן זה קצת כואב, מאוד קשה לי עם תפילות