באמת שאני צריכה עזרה מה לעשות?

תשתפי דןדה שאת מרגישה איתה בנוח קודם ואז אין לך כלכך ברירה ועדיף כמה שיותר מוקדם

אם הבדיקה אצלך את יכולה לספר דרך הבדיקה. אם קשה לך לפתוח את זה במילים. וכל עוד יש לך הזדמנות לספר תעשי את זה עכשיו ,הכי טוב תמיכה מההורים ומהסביבה הקרובה .

את רוצה לשמור את האובר?
התינוק מבן זוג או משהו מזדמן? הוא יודע?

עדיף לך לשתף אדם מבוגר בשביל שלא יהיה לך לחץ ושהמצב יהיה בשליטה ותאמיני שגם אם את חושבת שישפטו אותך הבריאות שלך קודמת להכל

למה כולכם מעבירים עליה ביקורת שהיא במצב גם ככה קשה?
בכל מקרה, לדעתי את צריכה לספר להם *כשאת* מוכנה. ולעשות באמת מה שאת מרגישה בנוגע לזה

האנונימיים למעלה מה אכפת לכם, עשתה טעות (לא שאני בעד סטוצים אבל טעות זאת טעות)
ולדעתי קודם דברי עם האבא

תדברי עם מישהו שאת סומכת עליו

פשוט תספרי להם אבל תגיעי להבנה מה את צריכה לעשות עם העובר ושהבן גם ייקח אחריות ותיזהרי לפעם הבאה

את לא חייבת לספר להורים
בישראל ניתן לעשות תהליך של הפלה בלי לערב את ההורים בכלל
ואם את מתכננת לשמור את העובר אז בטח שאת תצטרכי לספר מתישהו...

תשתפי בן אדם מבוגר, לפעמים להיות פתוח גורם לך לגלות דברים חדשים. אני בטוח שיעזרו לך :)

יש רגעים בחיים שהווידוי הקשה יכול לתת לך הקלה גדולה אחר כך, אפילו במחיר שתקבלי חזק על הראש (ובואי נודה שמגיע לך בשל חוסר אחריות). את צריכה את ההורים כדי שיתמכו בך, זו לא רק שאלה של פרוצדורה רפואית ברמה הטכנית. קרה פה משהו. נערה בגיל 16 שנכנסתי להריון בעידן עם חינוך מיני נגיש ביותר, זה קצה קרחון לבעיה פסיכולוגית לא פתורה. אז כן, תגידי להם שעשית טעות גדולה, תני להם קצת הכנה ואז הם בטח יבינו עוד לפני שתגיעי לוידוי בעצמך. לא יהרגו אותך בסופו של דבר. זו אשמתם שלא הציבו לך גבולות ותמיכה רגשית מספקת שהגעת עד הלום.

כמה שיותר מהר לשתף כי כנראה שתרצי לעשות הפלה ותאמיני לי שעדיף לך כמה שיותר מהר

את לא חייבת לספר. כמובן שמומלץ, אבל את יכולה לעבור את זה ללא לספר. יש עמותה בשם "דלת פתוחה" שהיא עוזרת לנערות שנכנסו להריון בטעות לעבור הפלה ולא רוצות שמישהו יידע את זה. זה הכל דיסקרטי וכל מי ששם ידאג לך.