לא הבנתי מה זה הטענה המוזרה הזאת

מה זה אמירה חכמה בטירוף
וזה לא אותו דבר

אני חושב שאין בעיה שיהיו לחברה שלך ידידים, לא חבר הכי טוב אבל כן ידידים יש תמיד ולכולם

אבל היא צודקת

די כבר, ידידים זה לא דבר כזה עמוק
אם אתה חושד בבת זוג שלך, תיפרדו

מה קשור ההשוואה הזאת ובאמת ידידים זה לא עמוק
לאמא שלי יש ידידים
לאבא שלי יש ידידות
שניהם נשואים 21 שנים
יופי טופי

היא צודקת.

זה לא בהכרח קשור ללא לסמוך עליה.
זה להרגיש כאילו אתה סוג ב', שיש לה ידיד שהיא משתפת לו דברים או מדברת איתו וזה לא אתה, וגם אם היא שיתפה וסיפרה לו, זה קצת מרגיש לא שיוויוני שהיא תלך ותספר את זה לעוד מישהו או תתייעץ או תפרוק לו. זה גורם לרגשות עצבים וקנאה וזה מובן לחלוטין.
אין שום קשר לשליטה או סמכות, זה קשור ללכבד, להתפשר, ולהקשיב לבן/בת זוג.

אין דבר כזה ידידים. והדבר כרוך בסיכון, חכמים כבר יותר מכולנו הזהירו, שיש להיזהר בשיחה עם אשת חברו. אז ידידים נגיד במקרה שלנו או ידידות מהמין השני.

כל הקדשת האנרגיה לידיד או ידידה זה גורם לחילוק מאשר מה שאמור להגיע כ-100% לבן או בת הזוג

ואז מתפתחים רגשות... והשם ישמור יודע לאן זה יכול להוביל. אם הגבר של האישה מבקש שלא תיפגש עם ידיד, מה לא מובן בזה? בקשה הכי לגטימית בעולם.

אבל זה הגיוני, אם הוא סומך עליה יודע שהיא לא תתרבב למה הוא לא רוצה שהיא תיהיה עם בנים אחרים

זאת לא השוואה עם אותו משקל, אבל כן הטענה הזאת די תמימה.

היא לא מסתכלת על הגבול הזה נכון, הבעיה היא שהיום יש אנשים שמגידים גבול מאוד בסיסי בקשר כמשהו שמעיד על חוסר ביטחון,
בפועל זה לגמרי ההפך, כשגבר או אישה יודעים מה הם לא רוצים שיהיה בקשר והם עומדים בגבול הבסיסי הזה, *זה* בדיוק מה שמעיד על ביטחון, אם אתה נותן לפרטנר שלך לעשות מה שבא לו/לה זה מעיד שאתה לא מספיק בטוח בגבולות שלך.

מילא היה מדובר במשהו לא ריאליסטי ובאמת מוגזם, אבל היא יכולה באופן מאוד חופשי להיות בקשר עם מכרים מבלי להגדיר מישהו כידיד,
אלא אם כן היה מדובר בחברים משותפים או מישהו ספציפי שמכירים מאז ילדות, ככה או ככה גם אם כל העניין של הידידים היה מקובל לשני צדדים, עדיין צריך סדר עדיפויות מתאים, בן/בת זוג לפני הכל, ידידים/ות זה בונוס ששמים בצד,
לא חייב לנתק לחלוטין למרות שברוב המקרים זה קורה באופן טבעי, פשוט לא צריכים לתת לזה מקום משמעותי.

היא צודקת לא הבנתי מה הבעיה