דברים שהלוואי שהייתי יכולה להגיד לעצמי מתי שנשבר לי הלב
אני מסתכלת עלייך נותנת לו ללכת ואני מתמלאת בגאווה על איך שבפעם הראשונה אולי אי פעם, את בוחרת בעצמך בפעם הראשונה ולא בתקוות, ולא באהבה ולא במישהו חיצוני אחר שיגרום לך להרגיש שלמה את בוחרת בשלמות שבך, את בוחרת בדמעות שתבכי לבד, את בוחרת לקחת את השמחה שאת נותנת לאחרים שעמוק עמוק שרויה בך ואת מעניקה אותה לעצמך למרות הקושי אני מתפעלת מהדרך שבה את מסתכלת על דברים וזוכרת לו את כל הרגעים הטובים, אבל לא נאחזת למרות שאם היית במקומו בסיטואציה היית מתנהגת אחרת אני מודהמת מהדרך שאת יכולה לאהוב אדם אחר , ולאהוב באמת ומכל הלב ואני עוד יותר מודהמת שאת סוף סוף מתחילה להבין שזה משהו שנמצא עמוק בך ולא באף אחד אחר ושאם הלך אחד יבוא טוב יותר אני מסתכלת עלייך בוכה בלילה וקמה עם עיניים נפוחות בבוקר ותוהה לעצמי איך את ככה חזקה איך את עדיין הולכת לעבודה, אחרי נפגשת עם חברה, ואיך את מחייכת מהלב טוב כנראה שפשוט אי אפשר להבין לב שאוהב אפשר רק ללמד אותו, לאהוב את עצמו קצת יותר.