3 תשובות
הי לך,
ראיתי ששיתפת לפני כמה ימים, וחשוב היה לי להגיב. ממה שכתבת, נשמע שיש בתוכך רצון לקשר קרוב, לחברות, ואולי גם להרגיש שמבינים אותך. נשמע שהשנים האחרונות בתפקיד בצבא היו עמוסות וטעונות ויתכן שלא היה לך מקום או פניות להשקיע ביצירת קשרים עמוקים יותר. אני מבינה שיתכן ועולה מכך איזה חשש או חוסר בטחון גם לעתיד.
לפעמים אנחנו יוצרים חברויות בכל מיני מסגרות שונות, בלימודים, בצבא, בעבודה, כל מסגרת מביאה סביבה אחרת ויכולה להוציא מאיתנו חוויות וקשרים אחרים.
גם לשתף את מה שעובר עליך פה יכולה להיות החלטה לא פשוטה, וזה לא מובן מאליו. אולי זו היתה הדרך שלך לקבל תמיכה וחיזוק. חשוב לא להישאר לבד עם הרגשות והמחשבות... ולמרות הקושי, אולי יש מישהו סביבך שיכול להקשיב, מישהו שיקשיב לך מבלי לשפוט. לפעמים עצם האפשרות לשים את הדברים מול מישהו אחר יכולה להפחית את העומס, גם אם לרגע.
בכל מקרה, תדע שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך. אני מזמינה אותך לפנות לצאט באתר של סה"ר לשיחה אישית ואנונימית במרחב שקט ובטוח, בו אתה יכול לדבר על מה שעובר עליך בקצב שמתאים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
ראיתי ששיתפת לפני כמה ימים, וחשוב היה לי להגיב. ממה שכתבת, נשמע שיש בתוכך רצון לקשר קרוב, לחברות, ואולי גם להרגיש שמבינים אותך. נשמע שהשנים האחרונות בתפקיד בצבא היו עמוסות וטעונות ויתכן שלא היה לך מקום או פניות להשקיע ביצירת קשרים עמוקים יותר. אני מבינה שיתכן ועולה מכך איזה חשש או חוסר בטחון גם לעתיד.
לפעמים אנחנו יוצרים חברויות בכל מיני מסגרות שונות, בלימודים, בצבא, בעבודה, כל מסגרת מביאה סביבה אחרת ויכולה להוציא מאיתנו חוויות וקשרים אחרים.
גם לשתף את מה שעובר עליך פה יכולה להיות החלטה לא פשוטה, וזה לא מובן מאליו. אולי זו היתה הדרך שלך לקבל תמיכה וחיזוק. חשוב לא להישאר לבד עם הרגשות והמחשבות... ולמרות הקושי, אולי יש מישהו סביבך שיכול להקשיב, מישהו שיקשיב לך מבלי לשפוט. לפעמים עצם האפשרות לשים את הדברים מול מישהו אחר יכולה להפחית את העומס, גם אם לרגע.
בכל מקרה, תדע שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך. אני מזמינה אותך לפנות לצאט באתר של סה"ר לשיחה אישית ואנונימית במרחב שקט ובטוח, בו אתה יכול לדבר על מה שעובר עליך בקצב שמתאים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
ובלימודים אתה תכיר המון
למה שנפסול מה פתאום
באותו הנושא: