מה דעתכם על הסיפור שלי? אשמח לדעות זה רק ההתחלה (אשמח לשמות!)

השמש של סוף הקיץ עדיין חמה ונופלת באלכסון דרך חלונות הזכוכית הגדולים של תיכון שנות אור בפתח תקווה. הבניין הישן עם הקירות הלבנים המתקלפים והמסדרונות הארוכים מלאי ארוניות מתכת תמיד נראה כמו מקום ששומר סודות. אני איתן בן שמונה עשרה בכיתה יב. אני רקדן. אחרי הלימודים אני נוסע לאולפן ומתאמן בסלסה טנגו והיפ הופ. הגוף שלי רזה אבל חזק מהתנועה. אני הומו גאה ויצאתי מהארון בכיתה י. בית הספר די מקבל ויש לי חברים טובים שיודעים הכל.
ואז יש את מייקל. הוא מהשכבה שלי גבוה שרירי עם שיער חום קצר ועיניים ירוקות חודרות. הוא מנגן בתופים בלהקת בית הספר ומבלה שעות בחדר כושר. יש לו חברה מאיה הבחורה הכי יפה בשכבה והם נראים כמו הזוג המושלם. אבל ההיסטוריה בינינו התחילה עוד בכיתה יא. אחרי שיעור חינוך גופני ארוך ראינו זה את זה במלתחות. מבט אחד ארוך ומביך שהשאיר אותנו שותקים. מאז המבטים בינינו השתנו. הם נהיו גנובים יותר עמוקים יותר.
עכשיו ביב זה חזר חזק. במסדרון הוא עצר מולי. עיניים ירוקות ננעצו בשלי יורדות לאט על הפנים הצוואר והחזה. הרגשתי חום עולה בגוף. דיברנו כמה דקות על מוזיקה ועל אימונים. הקול שלו עמוק וצרוד קצת. כשמאיה קראה לו הוא נרתע אבל הסתובב עוד פעם אחת להסתכל עליי.
המבטים האלה נמשכו כל השבוע. בשיעורים הרגשתי את העיניים שלו על העורף שלי. בהפסקות הוא חלף לידי לאט מדי. פעם אחת בחדר ההלבשה תפסתי אותו מסתכל עליי כשהתפשטתי. הוא לא הסיט את המבט מיד.
יום אחד גיליתי שירותים נטושים בקומה השלישית. חדר שקט מאובק עם אור חלש. זה הפך למקום הסודי שלי. כמה ימים אחר כך ראיתי את מייקל יוצא מחדר המוזיקה נראה מתוסכל. הצעתי לו מקום שקט. הוא הלך אחריי.
נכנסנו לחדר ונעלתי את הדלת. ישבנו על הרצפה הקרה גב אל הקיר. דיברנו שעות. על הלחץ על החלומות ועל אותו רגע במלתחות. האוויר נהיה כבד. ידו נגעה קלות בברך שלי. הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי. הנשיקה התחילה לאט רכה בודקת. שפתיים נוגעות נשימה חמה. הוא נרתע לרגע אבל חזר. הידיים שלו אחזו במותניי בעדינות. הגוף שלו היה חם והלב שלי דפק כמו משוגע.
לא ידענו לאן זה הולך. אבל שנינו הבנו שזה לא ייגמר כאן.