דעתכם הכנה על טקסט שכתבתי

ריק, כלום, ריקנות, אפס, נאל, חושך...
כלום לא משתווה למה שאני מרגיש כשאני חושב על החיים שלי ועל העתיד. חוץ מהמחשבות עלייך שעוד איכשהו נכנסות לקטגוריה של "מחשבות שחשוב שאחשוב" מבחינת המוח שלי.
התחושה הזו של החמצה ופיספוס בכל פעם שאני חושב על משהו שיכולנו לעשות ביחד. זה קורה בכל פעם שהחיים שלי מתקדמים לכיוון שהיה משפר את המצב שלנו לו היינו נשארים ביחד.
מסיבה לא ברורה המחשבות האלו מקבלות מטען רגשי כמו מחשבות על מוות או על מלחמה ואני לא יודע למה. האם הייתה לך השפעה כזו משמעותית על החיים שלי? או שאני סתם בורח למחשבות האלו כדי לצאת מהמציאות לכמה רגעים. כדי לחזור למציאות שלנו.
ואולי בעולם אחר לא הייתי כזה.