אני חוששת שאני יוצאת מהדת ,דתלשים איך אתם הרגשתם והבנתם שאתם יוצאים מהדת?

זה כבר נשמע כמו יותר לגבי המשפחה ולא דת אולי תחשבי על פנימייה
אישית למדתי הרבה על יהדות אבל לא באמת חדר בי
אז ככה יצאתי

לא דתלש אבל אם חסר לך אווירה דתית - את יכולה לבנות לך אווירה כזאת בעצמך... או למצוא חברה שדומה למה שאת רוצה להרגיש
לא כל מה שההורים "הדתיים" שלנו עושים זה אומר שזה מה שנכון לפי היהדות...

שואל השאלה:
כל החברות שלי (השניים שהכי קרובות עליי) חילוניות הן כאילו היו דתיות אבל הן עשו את הצעד שאני פחדנית לעשות ^

^אם הסיבה לצאת זה רק בגלל אווירה ולא איזה סיבה של שאלות (אמיתיות וקריטיות) בלי תשובה זה (לפחות לדעתי) טעות

תשמעי אם זה לא עושה לך טוב ואת לא מתחברת לדת והיא לא מחזקת אותך אלא רק שמה לך מגבלות לחיים אז חד משמעית תעזבי את הדת.

אני התרחקתי כבר בגיל 12. הפסקתי לצום בכיפור בגיל 15 בערך, לשמור כשרות בגיל 16. אני באמת אדם חופשי החיים שלי הרבה יותר מספקים אותי כשהם לא כבולים ומוגבלים ע"י הדת.
אם זה מה שנכון גם בשבילך חד משמעית אל תעשי דברים של הדת רק בגלל מה שההורים שלך רוצים זה צריך לבוא ממך ואם זה לא בא ממך זה יפגע בך וירחיק אותך עוד יותר.
מחוויה אישית את פשוט תרגישי כאילו הדת שולטת בך ואת לא אדם חופשי אם זה לא בא ממך אלא מאנשים אחרים.
אני יכולה להעיד על עצמי שחלק מהסיבה שאני עד כדי כך סולדת מהדת זה בגלל שניסו להכריח אותי להמשיך לקיים חוקי דת כשלא באמת האמנתי בזה, אולי אם לא היו מכריחים אותי הייתי עוד מנסה להתחבר לזה אבל עכשיו באמת אני לא סובלת דת. מבקשים ממני להגיד אמן ואני נבהלת זאת כבר תגובה פיזית. אני מודה שיש לי אנטי קשה לדבר הזה ואני לא רואה את עצמי אי פעם מנסה להתחבר לזה שוב.

אני הבנתי שאני פשוט לא מאמין בתורה בכלל, והבנתי שמוותר לי לשמור תורה ומצוות אם זה לא נובע ממשהו עמוק יותר

אז תצאי מהדת.. מישהו מכריח אותך?