מחר הלוויה של סבתא רבתא שלי ואני לא יודעת איל אתמודד, יהיו המון אנשים היא הייתה מוכרת ואהובה.

כולנו איתך
תהיי חזקה
משתתפים איתך באבל הקשה
תשתפי חבר או חברה קרובים

הכל בסדר מותר לבכות, זה הזמן, זה קשה

אני משתתפת בצערך ואני מאמינה שבקרוב תצליחי לעכל, אני מבטיחה לך שמה שאת מרגישה כרגע ילך ויצטמצם. אני פה בשבילך תמיד
וזה בסדר לבכות, ושיראו אותך, את אנושית, וכואב לך. תתרכזי באבל כרגע זה הכי חשוב, בזכרונות היפים מסבתא, אבל כמה את שמחה שנפלה בחלקך הזכות להיות הנכדה שלה
היא מסתכלת עלייך ושומרת עלייך מלמעלה

זה לא פשוט בכלל ואל תפחדי לבכות זה בסדר וכל מי שמגיע בא לכבד ולא לשפוט, אני מבין אותך קשה לעכל דבר כזה מוזמנת לשלוח לי הודעה אם בא לך לדבר על זה

את לא צריכה לפחד לבכות
כל מי שמגיע היה קרוב אליה ואהב אותה (בדיוק כמו שאמרת) וככל הנראה שיבכה שם, זה רגש שהוא לגיטימי בייחוד במצב כזה.
אני משתתפת בצערך וליבי איתך.
אם תרגישי צורך לשתף בנוגע לאיך היה לך, ברגע שקשה לך או בנוגע לכל דבר אחר, את יותר ממוזמנת לכתוב לי.
ורק שתדעי שהיא מביטה בך מלמעלה בגאווה ❤והבנתי שבשבעת הימים אחרי פטירת האדם הנשמה שלו עדיין נמצאת בבית שלו. זה לא מפחיד, זה רק אומר שאם תדברי אליה תהיי בטוחה שהיא שם ושהיא מקשיבה לך מקרוב.
אמנם היא לא איתך פיזית, אבל היא צועדת על ידך והיא תהיה שותפה לכל החלטה שתקבלי או כל רגש שתחושי - מעצבות ותסכול עד שמחה וסיפוק.