מה לעשות אם הכל מתדרדר אצלי ואין לי כוח לחיות? אין לי מוטיבציה ורצון לכלום

להבין ממה זה נובע, ולשנות מה שאפשר. להתרחק מאנשים או אירועים שעושים לך רע, לבנות שגרה שנכונה לך, לדאוג לבריאות, לנסות תחביבים, מקום או סביבה חדשה. בתור מישהי שמתגברת גם כן, למדתי דווקא לפעול מפסימיות. לעשות דברים שאובייקטית טובים לך ובמקרה "הפחות גרוע," יהיה לך טוב יותר.

זה מתסכל ומעייף ברוב המקרים. לי אישית לכתוב עוזר המון, כדי להבין איפה אני עומדת ולסדר את המחשבות שלי. אם נחוץ, אפשר לשקול טיפול רגשי כדי לקבל הכוונה. הפואנטה היא שתמיד יש דרך ונקודת מבט שונה, רק צריך למצוא מה עובד עבורך ולפעמים זה לוקח זמן. בסיס של מודעות ומשמעת עצמית, לא מוטיבציה.

אני גם ככה אבל הדרדור הנפשי שלי הוא בגלל האנשים שאיתם אני גרה במקרה שלי "אמא" רעילה שאני משלמת בלגור אצלה בבריאות הנפשית שלי למרות שאני בת 21 אבל אין לי יכולת כלכלית לעזוב

זה אולי קלאסי, אבל תנסה בכוח למצוא משהו אחד טוב בחיים, וכל שנייה תיזכר בו. ובלי קשר אני אומר לך בתור אחד שהיה אותו דבר, לך לפסיכולוג, לא בקטע מעליב בכלל, פשוט יכול להיות שיש לך בלב איזה משהו שגורם לך צער, ואולי הפסיכולוג יוכל לעזור

שואל השאלה:
האנשים שעושים לי רע זה המשפחה שלי, הלוואי היה לי כסף וכוח לשכור דירה לבד, לשם מים, חשמל, ארנונה, שכירות וכו'

שואל השאלה:
גם אם היה חיי חברה אולי זה היה יותר פשוט, הייתי יכול להיות במקום מסויים רוב הזמן לא להיות סופשים או רוב השבוע עם המשפחה

תנסה אולי לעבור ללמוד בפנימיה, או שאם אתה חייל תבקש לעבור לבית החייל

שואל השאלה:
יש הרב דברים שגורמים צער, קשה לי לראות איך הפסיכולוג משנה את זה.

שואל השאלה:
אני אחרי צבא

שואל השאלה:
קשה לי לראות משהו אחד טוב בחיים שלי, ככל שאני מסתכל אני רואה רק דברים גרועים