11 תשובות
העתיד מפחיד כן
אני מבועת מהעתיד
אבל יהיה בסדר כולם עברו את זה לא?
אבל יהיה בסדר כולם עברו את זה לא?
ממשיכים עם החיים
החיים יקחו אותך לדרך ששייכת לך
והכל יסתדר
החיים יקחו אותך לדרך ששייכת לך
והכל יסתדר
ממשיכים פשוט ממשיכים
זה יבוא לבד כל הפוזה הזאת של אנשים בגיל הזה של "אני יודע מה הכיוון שלי" זה חרטא ונדיר
ובתכלס אף אחד לא באמת יודע מה הוא עושה הכל טוב
פשוט תמשיך תעשה דברים שאתה אוהב ותהנה
זה יבוא לבד כל הפוזה הזאת של אנשים בגיל הזה של "אני יודע מה הכיוון שלי" זה חרטא ונדיר
ובתכלס אף אחד לא באמת יודע מה הוא עושה הכל טוב
פשוט תמשיך תעשה דברים שאתה אוהב ותהנה
זה חלק מהחיים, העולם מתקדם וגם אתה, כשהייתי בגילך היו לי מחשבות דומות, הכל הסדר בסופו של דבר.
מהבילתי נודע, כן.
כן אמאלה אני בול במצב שלך מה שתיארת אןף זה הםחד שלי
לא מפחיד אותי,אני חיה את עכשיו ומקווה שיהיה טוב
טבעי לפחד
אם אין כיוון או מטרה לפחות תחשוב על 3 דברים : 1.בריאות הנפש,2. בריאות הגוף 3. כסף
1 - תעשה דברים שעושים לך טוב שאתה אוהב
2 - תשמור על שגרת אימונים לחיזוק הגוף והמנטליות
3 - תעבוד תחסוך ותצבור, גם אם תגיע לגיל 25 בלי מטרות, כסף לא יזיק
אם אין כיוון או מטרה לפחות תחשוב על 3 דברים : 1.בריאות הנפש,2. בריאות הגוף 3. כסף
1 - תעשה דברים שעושים לך טוב שאתה אוהב
2 - תשמור על שגרת אימונים לחיזוק הגוף והמנטליות
3 - תעבוד תחסוך ותצבור, גם אם תגיע לגיל 25 בלי מטרות, כסף לא יזיק
היי,
ראיתי את מה שכתבת, ולמרות שעברו כמה ימים היה לי חשוב לעצור ולהגיב
שומעת בין המילים את הכאב ואת המשא הכבד שאתה נושא איתך, ומתארת לעצמי כמה המחשבות האלו יכולות להתיש ולתסכל...
מבינה שתחושת הפספוס נוכחת מתמיד, כאילו היית מייחל לדרך שונה שבה היית מצליח לחוות את האירועים המרגשים שתלמידי תיכון רגילים חווים...
לפעמים, כשחולקים את מה שיושב על הלב, זה פותח פתח קטן לנשימה. אולי יש מישהו בסביבה שלך שאתה סומך עליו ואפשר לפנות אליו כדי שיהיה שם עבורך... מישהו שיוכל פשוט להקשיב,ללא שיפוטיות...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר, ואנחנו כאן עבורך בכל זמן שתרגיש צורך לדבר או לשתף. המתנדבים שלנו זמינים להקשיב לך במרחב בטוח ומכיל לכל רגש, תהייה או מחשבה ללא ביקורת, ללא לחץ, רק הקשבה אמיתית עם הרבה חמלה והבנה.
ניתן לפנות אלינו דרך הלינק המצורף לצ'אט.
איתך,
מתנדבת סה"ר
ראיתי את מה שכתבת, ולמרות שעברו כמה ימים היה לי חשוב לעצור ולהגיב
שומעת בין המילים את הכאב ואת המשא הכבד שאתה נושא איתך, ומתארת לעצמי כמה המחשבות האלו יכולות להתיש ולתסכל...
מבינה שתחושת הפספוס נוכחת מתמיד, כאילו היית מייחל לדרך שונה שבה היית מצליח לחוות את האירועים המרגשים שתלמידי תיכון רגילים חווים...
לפעמים, כשחולקים את מה שיושב על הלב, זה פותח פתח קטן לנשימה. אולי יש מישהו בסביבה שלך שאתה סומך עליו ואפשר לפנות אליו כדי שיהיה שם עבורך... מישהו שיוכל פשוט להקשיב,ללא שיפוטיות...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר, ואנחנו כאן עבורך בכל זמן שתרגיש צורך לדבר או לשתף. המתנדבים שלנו זמינים להקשיב לך במרחב בטוח ומכיל לכל רגש, תהייה או מחשבה ללא ביקורת, ללא לחץ, רק הקשבה אמיתית עם הרבה חמלה והבנה.
ניתן לפנות אלינו דרך הלינק המצורף לצ'אט.
איתך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
גם אני אני מפחדת שאני אהיה רווקה כל החיים
אבל מקווה שיהיה טוב
אבל מקווה שיהיה טוב
אנונימית
באותו הנושא: