מה אני אמור לעשות בחיים בלי זוגיות אישה וילדים?

זה לא אומר שלא תמצא

בסוף תמצא

יש מיליון ואחת דברים לעשות בחיים שלא כוללים אישה וילדים, באמת. תמצא את הדרך שלך.

שואל השאלה:
ניסיתי למצוא וגם אם איכשהו הייתי בקטע זה נגמר אחרי פחות מחודש וזה גם הכי הרבה זמן והייתי אוליי יותר מ20 פעם בקטע עם נשים^^^

זוגיות, אישה וילדים זה לא הכל בחיים.
ובנוסף מאמינה שתתגבר על החרדה החברתית בסופו של דבר, זה בא והולך בדרך כלל

שואל השאלה:
זה לא הכל בחיים כרגע שאני בן 21 אבל כבר תכף יהיה מאוחר ואחרי גיל 30 זה כבר לא הגיוני^

בטח שהגיוני, זה שרוב הגברים בזוגיות בגיל 30 לא אומר שיש משהו לא בסדר בלהיות רווק.

שואל השאלה:
אחרי זה זה מאוחר מדי

לכל סיר יש מכסה, ותהיה בטוח שאתה לא היחיד שמרגיש ככה והרבה הרגישו ככה לפניך, ובסוף מצאו את מבוקשתם.
זה שיש לך חרדה חברתית לא אומר שלא תפגוש איזו מישהי בהמשך הדרך ביום מן הימים שתתאים לך.

שואל השאלה:
אני כן נראה טוב בן אדם טוב והכל אבל רק החרדה הזאת הורסת כי מי תרצה מישהו שכמעט לא מדבר במיוחד בהתחלה ^

אולי זו החוזקה שלך.
זה שאתה ביישן או לא מדבר בהתחלה, או עם חרדה חברתית ברמה "קשה" לא אומר שאין לך מה להציע.
אז אולי אתה נפתח לאט יותר, אבל יש בזה גם משהו מסקרן יותר מאשר אדם דומיננטי שכל היום מדבר ומתגאה, ותמיד מרכז העניינים.

ובלי קשר, זה משהו שאפשר לעבוד עליו.
אנחנו נהיים טובים במשהו שאנחנו עושים שוב ושוב ושוב, כמעט אף אחד לא מוצלח בכל דבר בפעם הראשונה שהוא עושה את זה.

שואל השאלה:
הן חושבות שבגלל שאני מגמגם עם אנשים שאני לא מכיר אז אין לי ביטחון אבל זה רק בדיבור ככה אני כאילו מפחד מאף אחד או משהו אבל גם לא פוגע באף אחד

שואל השאלה:
ניסיתי לעבוד על זה מלא זה עצלי מגיל 3 או 4 בערך מאז אני מנסה עד היום אני כבר בן 21

והאם אתה האדם המגמגם היחיד?
מי שמגמגם לא ראוי לאהבה ולזוגיות?
זה לא נכון.. ומי יודע אולי אתה תמצא מישהי שתמצא בזה כמשהו מיוחד בעניה

אני גם בן 21, ובשנתיים האחרונות התחלתי תהליך משמעותי עם עצמי לעבוד על החרדה החברתית שלי.
גם אם אני משתפר בצעדים קטנים, אלו עדיין צעדים.. ועם כמה שזה מרגיש לי מינימלי, אני אדם שונה מלפני שנתיים, ובכל זאת יש לי תהליך ארוך.
אתה תצליח, אבל אתה חייב לצאת מאזור הנוחות שוב ושוב, רק ככה אתה תשתפר בזה.

להנות מדברים אחרים

שואל השאלה:
אין לי בעיה להנות מדברים אחרים בנתיים אהל זה משהו שאמור לקרות ^

לאונן

אתה צריך לקבל את העובדה שאנשים אחרים הם לא כאלה יותר חכמים ממך שאתה צריך לפחד ממה שהם חושבים. יש ניסוי שעשו ב2007 על הביקורת של בני אדם. לקחו אדם ממש מוכר ביכולות שלו בכינור ברמה שהכרטיסים להופעות שלו עולים מאות דולרים (ג'ושוע בל). אז שמו אותו ברחוב שינגן שמה כמו האנשים שלפעמים יש בשוק). אז הוא ניגן עם כינור בשווי של כמה מיליוני דולרים והתחיל לנגן את היצירות הנחשבות בעולם הכינור. אחת היצירות שניגן הייתה בין היצירות היפות והמורכבות שיש בתחום הכינור- השאקון של באך. ולמרות שהוא ניגן בתחנת רכבת בוושינגטון בשעת בוקר שהמקום הומה לגמרי לא היה כמעט אדם אחד במשך 45 וחמש דקות שניגן שבאמת שם לו כסף או שמע למה שהוא מנגן. אני מזכיר שיש לא מעט אנשים שמשלמים מאות דולרים כדי לשמוע את היצירות שלו, ולמרות זאת כששמו אותו בבגדים פשוטים וכובע מצחייה האנשים היו עיוורים לכישרון שלו והמשיכו בחייהם.

קל להרגיש שכל מבט, התעלמות או תגובה מהסביבה הם סוג של ביקורת עלינו. הניסוי שהזכרתי מראה לנו שגם אם יש בך עולם ומלואו כישרון, רגישות ויופי בדיוק כמו המוזיקה של ג'ושוע בל. ואנשין לא שמים לב לזה, זה מעיד אך ורק על העומס והחוסר בתשומת הלב שלהם, ולא על כמה שאתה שווה. לדעתי שום אדם לא יכול לשפוט אדם אחר לא משנה איזה מצב הוא, גם אם הוא רוצח. צריך לתת לו את העונש הראוי, אבל לשפוט אותו בלב זה דבר שלדעתי אין לכל אדם זכות לעשות.