למה בגלל שאני דתי אני נדפק? המשך בפנים

העולם לא הוגן ומעולם לא היה
ופשוט לא לצאת איתה, גם בלי קשר להיותך דתי גיל 15 זה צעיר מידי

לא להדחיק, הורים שלך צריכים לקבל אותך איך שאתה גם אם זה לא בדיוק מתאים לאיך שהם חיים

לצאת בתשובה ברור

תלוי. אתה שומר נגיעה?

כן מבינה אותך
אתה יכול להתחיל איתה וההורים יצטרכו לקבל את זה או פשוט להדחיק כן

לצאת בשאלה

למה להדחיק?
יש הרבה דתיים לאומיים שיוצאים בגיל כזה
ובקשר להורים אני אישית הייתי פשוט מחכה קצת עם להגיד להם ובסוף גם הם יתרגלו לרעיון

שואל השאלה:
אפחד לא מבין, א- אני שומר נגיעה, וגם על זה אני בבאסה, וב- אני לא יודע אם היא בקטע של חברות בגיל הזה ומבחינה דתית

שואל השאלה:
וגם אני מרגיש צורך שתהיה מישהי חדשה בחיים לדבר איתה ושיהיה בינינו קשר טוב

אתה לא חייב לשמור נגיעה ואתה לא חייב להיות דתי

האמת שהנושא הזה יותר מקובל במגזרים מסוימים של הדתי לאומי, אבל גם בלי זה - זה לא קשור ישירות להיותך דתי, אלא לעובדה שאתה גדל בבית שבו אחד מערכיו נוגד את אחד מרצונותיך/ ערכיך.
אתה לא נדפק בשום אופן, אתה פשוט כעת מקבל את הבחירה האם להכפיף את רצונותך / אמונותך למעגל החברתי בו אתה נמצא או אם לא, כבחירה מקבילה למשל יכול אדם הגדל בבית מסורתי לצאת מהארון או להכריז על דעות פוליטיות מנוגדות לשל הוריו.

שואל השאלה:
^^רואים שאת לא דתיה, קל לך לדבר, אני לומד במקום דתי, אני בן יחיד, אני לא יכול פשוט לקום ולשנות כיוון באמצע החיים, זה לעזוב מסגרת וחברים, ולאכזב את כולם

אם הסביבה שלך מאוכזבת ממך כי בחרת לעשות מה שטוב לך, הם מעולם לא היו בעדך

שואל השאלה:
ממש לא נכון, בטח שכולם בעדי, פשוט תחשבי שאת רצית שהבן שלך ילך ויתנהג בכיוון מסויים וכל החיים לימדת אותו, הסברת לו, הדרכת אותו, ענית לו על כל השאלות שהיו לו בסבלנות, שמת אותו בבית ספר שמחנך בכיוון הזה, ובגיל 15 הוא דופק פרסה ומשנה כיוון 180 מעלות

הייתי תומכת בו, וחבל שהסביבה שלך לא

שואל השאלה:
את לא דתיה, ולא היית בסיטואציה כזאת שהרצון שלך הוא נגד כל מה שחינכו אותך 15 שנה, ורואים את זה עלייך, את כותבת כאילו זה כזה קל. זה לא. ממש לא.

לא אמרתי שזה קל, זאת פרשנות שגויה שלך
אמרתי לך בתגובה הראשונה מה אני חושבת.
נראה שממש נעלבת

שואל השאלה:
לא נעלבתי, פשוט זה נושא שיושב עליי כבד כבר הרבה זמן

בגלל שאתה דתי אתה לא יכול לצאת איתה? מה הקשר, פשוט אל תשכבו אבל מה הבעיה לצאת אני גם מבית דתי הכל טוב

גם אני הייתי ככה, וכשגדלתי הבנתי שאפילו לא אהבתי אותה, אתה צריך לשים דגש שיש הבדל בין אהבה למשיכה, משיכה אתה יכול לחוות לכל אישה, אפילו לאישה שהערכים שלה וההתנהגות שלה מנוגדת לכל מה שאתה מאמין בו, משיכה זה לא דווקא משיכה מינית, משיכה מתבטאת ב"פרפרים בבטן" או רגש משונה ונעים באיזור החזה, אהבה זה דבר שצריך לבנות, עם האישה שאתה מאמין שהערכים שלכם משותפים, ואתה מאמין שהיא באמת אדם טוב, ואתה באמת מתחבר לאישיות שלה.
גיל 15 הוא ללא ספק לא הגיל המתאים בשביל זה, תתעסק בלבנות את עצמך, כדי שתוכל למצוא את אהבת האמת שלך כשיגיע הרגע.

אם אתה דתי בגלל ההורים שלך, משהו לא תקין, אמונה צריכה להתבטאות מאהבת הקב"ה. ממה החוסר חיבור שלך לדת קורה לדעתך?
מתוך אמונה פגומה, כלומר שאתה מרגיש שאלוהים זה דבר שהאנושות המציאה ואתה לא מאמין בו כדבר "אמיתי"
אולי מתוך זה שאתה מרגיש שזה מעיק עליך, כל המצוות, השמרנות, והחוסר "להתבטא" בדברים רק בגלל שככה נולדת?

שואל השאלה:
^^ אנונימית, אני מבין על מה את חושבת, אבל אני מכיר אותה כבר כמה שנים טובות, המשפחות שלנו מכירות כבר שנים, אומר לך, זה לא רק ליופי, זה גם האופי

שואל השאלה:
^^ אנונימי, שמע אחי, פשוט לא מתחבר, לשום דבר שאני לא מבין למה אני עושה אותו, יש ימים שאני בא לתפילה וכולי שעננים, מרגיש קרוב לאלוהים, אבל זה נדיר, בדרך כלל, אני בא וקורא את מה שצריך לקרוא, כי צריך, לא מרגיש חיבור בכלום ובשום חלק אחר בחיים

מבין אותך אח הייתי בעבר בסיטואציה דומה וגם הרגשתי שכל הסביבה שלי לא דומה ולא מתאימה לי אבל בסוף יצטרכו לקבל אותך כך או כך והם גם יתרגלו לזה בסוף ותנסה פחות לחשוב איך יסתכלו עלייך ומה יגידו עם כמה שזה קשה בהצלחה❤