חושבים שאנשים מכורים לסם כלשהו זאת אחריותם המלאה?

כן

כן. נסיבות חייהם לקחו אותם לשם, אבל זו עדיין בחירה שלהם

כל עוד הם לא ילדים או נכים נפשית - כן

כן אשמתם שהתחילו

כן
אני כן חושב שחלק מאחריות של להיות חבר או משפחה שאם מישהו רואה שמישהו מגזים לנסות לעזור לו והוציא אותו מזה אבל אם הוא לא מוכן משם זה רק שלו

אני חושב שעיקר הבחירה היא הסיטואציה שהאדם בחר להיכנס אליה. מרגע שאדם נכנס לסיטואציה כלשהי, ההחלטה שלו בתוך הסיטואציה כבר הרבה יותר קשה.

במקרה הזה אני חושב שהבחירה של האדם להתמכר לסמים מלכתחילה היא עיקר הבחירה. מהרגע שהוא מכור, היציאה מההתמכרות כבר מאוד קשה ולא על זה אני שופט אותו.

כן
בעיה שלהם שהם בכלל התחילו

שואל השאלה:
^^ (תמיד צודק) היה לי ויכוח לגבי הנושא עם חבר והוא העלה טענה שאדם בסביבה נוראית בטירוף מגיע למצב שהוא לא חושב על ההשלכות ובאמת מה זו התמכרות וישר חושב על הסם כנקודת אור קטנה בכל החושך שמסביבו ואני עדיין אמרתי לו שזה נטו עדיין אשמתו ואחריותו המלאה לא משנה מה וכמה המצב שלך נוראי וגרוע בחיים והוא אומר שאנשים לא מכורים תמיד שופטים ומנסים לחשוב בעצמם ולמלא את החלקים והם לא מבינים ולא יבינו את כל העניין הזה ולדעתי זה פשוט זיבולי שכל ותירוצים מה אתה חושב על זה?

אין ספק שיש סיפורים יותר עצובים משלי ובאמת כואב לשמוע עליהם. פשוט איפה שאני חולק על חברים שלך זה האם הסיפור הכואב מהווה תירוץ לגיטימי. יותר מדי קל למצוא תירוצים ללמה עשית דברים שבעיקר פגעו בך. הרבה יותר קשה לקחת אחריות ולקבל החלטות לשיפור החיים שלך. צריך להתמקד פחות בתירוצים ויותר בעבודה.

אם האדם בוגר, ששכלו תקין
אז כן, זה האחריות שלו

אם האדם קטין ואו נכה נפשית זה כבר אחריות שלו אבל גם של משפחתו/ מדינה