פריקה ,מה לעשות עם עצמי?

כל חופש אני נכנסת לסוג של מוד דיכאון
יש לי אוברטינגק מטורף על הדברים והיום זה פחות או יותר התחיל
היה לנו יום כיף בבריכה ואני טבעתי לשנייה אבל לקחתי את זה בקלילות אבל המצילה אמרה לי "את לא יודעת לשחות" אחרי שהראיתי לה איך אני שוחה ללא משקפת והרגשתי בנוח אבל אחרי שהיא אמרה לי שאני לא יודעת לשחות זה דיכא אותי לשאר היום ופשוט בכיתי כי זה ערר אותי כי סוף סוף קיבלתי ביטחון לשחות במים עמוקים (אני יודעת לשחות פשוט לא יצא לי לשחות שם)ואז חשבתי עד כמה שאני תינוקת שכולן קופצות למים עמוקים בזמן שהן בקושי יודעות לשחות וזה פשוט דיכא אותי ובקושי הצלחתי לדבר מרוב שהבכי ישב לי על הגרון

ואז חשבתי על החופש ואיך שאני יהיה לבד וכולן יצאו ורק אני אולי אלמד או שבעצם אני סתם אשן כי אין לי עם מי לצאת לבילויים כי אימא שלי לא מרשה לי לצאת מחוץ לעיר שלי ועם הזמן זה סתם הפך לקבוע שאני גם לא מסתובבת איתן בעיר עצמה
פשוט אחרי בית ספר אני בן אדם שונה אני לא מרגישה שמחה אלא סתם ילדה עם ביטחון ועם חיוך אבל בפועל אני צריכה שמשהו יצחיק אותי ושנה הבאה רוב החברות שלי עוברות
ואני לא יודעת כנראה החופש יעשה לי רק רע