מה הייתה ההרגשה הכי טובה שהרגשתם בחיים?

שאני מתחזק ומדבר עם השם❤

ההרגשה כשלמדתי להעריך וכשגיליתי את העוצמה של הטבע

משכורת ראשונה

להרזות

הרגע שהחלטתי פשוט להכתיב את החיים שלי על פי מה שאני אוהבת
ולא על פי מה שאחרים מצפים ממני לעשות

לישון בלי לשים שעון מעורר ליום למחרת

כשאני שיכורה

סטלה זה כיף

להבין שאני צעירה ויכולה לטעות

וואי וגם סטלות ראשונות של גוינט
אין ולא יהיה

קצת מוזר אבל הייתי אומר
שהיא חיבקה אותי משום מקום אף פעם אף אחת לא רצתה להרגיש אותי או להישען עלי או כל דבר אחר וזה היה הדבר אולי הכי מטורף שהרגשתי הרגשתי בגן עדן
בסוף לא היה מזה משהו כי אני לא רציתי אבל וואו זה היה רגע מטורף
זה היה בגיל 14 נראה לי

אז אני גססתי מפיזית אנמיה ברמה שכשהגעתי לטיפול נמרץ הם הביאו לי כיסא גלגלים עם חור כי הם ידעו שאם אנסה ללכת לשירותים אני אתעלף בדרך (או אפילו רק מעמידה כדי לשים נייר על האסלה) :)
ואז כשחזרתי הביתה אני פתאום לא רק מצליחה לעמוד,גם לעלות קומה במדרגות,ללכת למקלחת ולהתקלח. באמת שאני פשוט הייתי בהלם מזה שאני מצליחה לעמוד וללכת כמו הרוב

לסיים תקופת מבחנים באוניברסיטה

במדבר איפשהו
והיה חם והיה קר והייתה רוח והיה נעים
והשמש כבר שקעה והסתכלנו על הכוכבים והרגשתי את כל הרגשות שיכולתי להרגיש באותו הרגע
ונשארנו ערים אחרי הזמן ונשכבנו על האבנים והקשבנו למוזיקה
והוא הסביר לי על הכוכבים ואני הקשבתי
אני לא מדברת עם אחד מהם יותר אבל היינו קרובים פעם, שלושתינו
והמדבר, תמיד, הוא המקום שבו אני מרגישה ככה
שם ובירושלים
אבל בירושלים זה אחרת

אה שכחתי גם את הלילה עם השאלה של אווה,זה היה לילה מטורף שצחקתי כמו מטורללת כל רגע

התאהבות

כשמאמינים לי שאני סובלת ולא אומרים לי שזה כלום או שאני צריכה "לעשות ספורט"
וגם אופוריה מגדרית

פעם אני אבא שלי ואחרי שיחקנו חמור באמצע ואבא היה באמצע, היינו קטנים יותר אבל הוא גבר בכושר אז כל פעם שהוא היה דופק לעברנו ספרינט זה היה ממש מפחיד. היה כל כך כיף ורק שלא יכולתי לראות מרוב דמעות של צחוק קלטתי שאני בקושי נושמת מרוב צחוק כואבת לי הבטן. תחושת אקסטזה הכי טובה שהייתה לי בחיים

כשזכיתי במאה שקל בחישגד, היה מדהים.

כשהצלחתי לדבר מול קהל בלי לאבד הכרה

להצליח להיות אני ליד אנשים אחרים
בלי מסכות