מה דעתכם על הטענה לפיה "חשיבת יתר חושפת את האבסורדיות, בכך שהיא מראה שלכל דבר יש יותר צדדים ממה שניתן להעלות על הדעת"?

תמיד ניתן להעלות על הדעת כמו חשיבת יתר אבל שאר המשפט בעצם נכון כי זאת המהות של חשיבת יתר

זה נכון
אין דבר כזה אמת מוחלטת, וחשיבה ביקורתית תראה ששום דבר אינו מוחלט. אפילו המובן מאליו אינו מובן מאליו