5 תשובות
לא מאוד
שואל השאלה:
חחח בטעות עשיתי אנונימית
אנונימית
כן אני מרגישה ככה
אמנם יש לי חברים אבל אני לא מרגישה באמת חברה שלהם
הם לא כאלה שאני יכולה לדבר איתם ולספר מה יושב לי על הלב ורובם גם כל הזמן כועסים עליי גם אם לא התכוונתי לעשות כלום
הם לא יוצאים איתי כמעט להסתובב אז אני תמיד בבית עד מאוחר לבד בלי אף אחד ובטלפון בלי חברה בעיקרון
אני גם מרגיש ככה
אנונימית יקרה,
נשמע שאת כותבת ממקום מאוד פגיע, ומהדברים שלך עולה שילוב של בדידות, בלבול ותחושה שאת שקופה, שדברים לא קורים אם את לא יוזמת. זה יכול להיות מאוד כואב, בפרט כשזה חוזר על עצמו לאורך זמן.

את מתארת עומס רגשי גדול שאת לא משתפת עם אמך מחשש להעציב אותה ואת פורקת אותו בבכי בלילות, הייתי מציעה לך לספר לה, נראה שחיבוק חם ממנה יעזור לך מאד ויתכן שיהיו לה עצות טובות עבורך. בנוסף, נראה שמצאת דרך להפחית את האכזבה שלך מהחברות בכך שאת מסתתרת בשירותים ונמנעת ממגע איתן, יתכן שבכך את גם מונעת מהחברות שלך הזדמנות לשוחח איתך.

אם מרגיש לך שהכול כבד מדי, יש מקום שבו אפשר לדבר בלי שיפוט ובלי צורך להסביר את עצמך עד הסוף. בצאט של סה"ר יש אדם אמיתי שמקשיב, ושיחה כזו יכולה לפעמים לתת רגע של נשימה בתוך כל מה שאת מרגישה. בואי דברי איתנו, אולי תהיה לנו עצה טובה בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר