למה אנחנו רוצים רצונות שתלויים באנשים אחרים? זוגיות, חברים. אנחנו יצור כל כך מפותח שאנחנו לא יכולים לפתח עצמאות רגשית?

זה הטבע שלנו, ביחד אנחנו חזקים יותר, ולבד אי אפשר להתרבות.

שואל השאלה:
^אני אתחכם ואגיד פונדקאות, אימוץ
אה ואפשר אבל הורות משותפת

שואל השאלה:
בהורות משותפת יש חוזה ועירוב של בית משפט מראש (אני מניח)
ואין הוא בגד בי וכו

^התכוונתי שמבחינה ביולוגית אתה לא יכול להתרבות לבד. וגם הרעיון של רבייה זה כדי שיהיו עוד כמונו. בקיצור להיות לבד מנוגד לטבע שלנו. בגלל זה גם זה גורם לנו להרגיש רע.

גם פונדקאות ואימוץ וכל הדברים האחרים דורשים התערבות של אנשים אחרים. דורשים אינטרקציה עם אדם אחר
אין שום דבר פסול או "לא עצמאי" בלרצות קשר עם אנשים אחרים

אני לגמרי מסכימה. ויש אנשים שבאמת פיתחו רגשות ותחביבים משל עצמם. אני נגיד לא רוצה זוגיות, אני יכולה לאמץ. אני עם חברים לא בגלל פומו או לחץ, פשוט כדי שלא יהיה לי משעמם.

שואל השאלה:
^^^אז למה מלא אנשים מפזרים לאוויר את המשפטים תהנו מהלבד שלכם, אי אפשר לסמוך היום על אף אחד אבל עדיין לא מעודדים או מנסים להגיע לעצמאות רגשית למרות ש"אי אפשר לסמוח על אף אחד"

שואל השאלה:
^^^אין פסול, אבל תלות רגשית בבני אדם גורמת לאנשים להגדיל את הסיכוים להיות פחות מוסריים בחלק מהדברים (וגם יותר אבל עדיין) וגם לשים ז'יטונים על הדברים האלה משפיע מאוד על מצב נפשי

שואל השאלה:
אנחנו יצורים חברתיים שרוצים חברה בעוצמה שונה כנראה בין אדם לאדם
מי שאני ארצה להיות בסביבתו יראה אותי אדם חולף והפוך, מי שאני אהיה אולי בזוגיות איתו אולי ימאס לו ממני והפוך
מצד שני הדברים שמעניינים אותי אף פעם לא ימאס לי מהם בצורה שפוגעת במישהו
אני פשוט אחליף דברים שמעסיקים אותי והדברים לא יכולים להיפגע

זה שאנחנו יצור חברתי לא אומר שאנחנו לא צריכים גם זמן לבד, פרטיות, שקט. זה לא שחור ולבן.

שואל השאלה:
אני אגיד לכם מה
שאני נפגע מאנשים אומרים לי לעבור הלאה ולאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי ושאני צריך להיות עצמאי ולא לתת לאף בן אדם לשלוט בי ככה רגשית ושאני אאחז בזה
ואני לא רוצה להיפגע מאנשים שאני אוהב זה מעליב
יותר בריא לדעתי שהתלות הרגשית היא בחפצים, אוכל, נופים

שואל השאלה:
אנחנו לא יכולים להיות בסביבת אנשים ולהחליק את הכל ואם כן אז לא ברור לי למה להשקיע משאבים בכלל בקשרים עם אנשים אחרים כי אנשים כאלה נותנים לי רושם של חזקים נפשית או שהם פשוט צריכים סביבה כלשהי לידם ולא אכפת להם מי

אני סטודנט לביולוגיה והעניין של יצור מפותח יותר או פחות הוא שנוי במחלוקת. כלומר אנחנו בתור בני אדם רואים את עצמנו כעליונים ומפותחים יותר מהשאר, אבל במציאות זה לא בהכרח נכון.. לכל יצור יש מנגנונים והתאמות שונות לסביבה. חלק מההתאמות יכולות להיתפס כיותר מתוחכמות מאיתנו, זה עניין סובייקטיבי.

התשובה לשאלה שלך כנראה תגיע מתחום הפסיכולוגיה ששם אין לי רקע, אבל אני יכול להגיד לך שבני אדם הם יצורים חברתיים וקשה לנו לשרוד בלי זה.

שואל השאלה:
מצד שני קשה לנו *נפשית* לשרוד בגלל המגע עם בני אדם אחרים

כמו שההתגלמות של מוות בתור בן אדם לימד אותי פעם

אנשים לא יכולים לשרוד לבד הם צריכים קשרים בשביל לקבל רצון לחיות קשרים שהם אולי יאבדו אבל שיגרמו להם להתקדם

riyoji-persona 3 זה לא בדיוק מה שהוא אמר אבל בערך אם אני זוכר נכון

כולם יפגעו בך השאלה מי שווה את זה... צריך עצמאות רגשית וגם "תלות" בו זמנית, שיניה לך עולם משלך אבל תלות באחרים זה לא משהו רע, זה אנושי ומפתח אותך גם

הביולוגיה שלנו לא "מכירה" אימוץ ופונדקאות, מבחינת האבולוציה (שהרבה יותר איטית מטכנולוגיה) הדרך היחידה להתרבות היא על ידי מציאת בן זוג

גם הצורך בחברים הוא אבולוציוני, ההומו-ספיאנס הוא זן שזקוק לקבוצה כדי לשרוד בטבע, העובדה שעכשיו אנחנו חיים בבתים עם חשמל לא משנה את המוח שמותאם לג'ונגל, למרות שאפשר "לשרוד" בלי חברה בעידן המודרני

אנחנו יצור חברתי. זה נפוץ בטבע- ככל שיצור חכם יותר, הוא יותר חברתי.
אנחנו עובדים בקבוצות. חזקים יותר ביחד. ואנחנו נותנים זה לזה גירוי תמידי. זה אבולוציוני.

שואל השאלה:
מצד שני אם היינו גדלים בלי לדעת שיש עוד בני אדם ?
אז אנחנו צבועים.. מצד אחד אנשים מסוימים יעשו לנו x ואנחנו נורא ניפגע ולא נהיה בקשר
ואם האנשים האחרים שנכיר יעשו x לאנשים אחרים אנחנו עדיין נישאר חברים שלהם ולא נריב איתם.
כי בואו, פחד מלהיפגע ולהעלב מאנשים הוא לגיטימי וקיים. אין לו פיתרון ב100 אחוז וכשזה קורה אנחנו לפעמים מנתקים קשר מאותם אנשים אבל בעצם מכירים אנשים אחרים שאולי בתקופות אחרות היו פוגעים בנו והפוך.

אז זה שאנחנו יצורים חברתיים מצריך מאיתנו חוסר עקרונות, גמישות, צביעות, התאמה והסתגלות
במקום פשוט לנצל את המוח שלנו ולהתעסק בדברים שאנחנו אוהבים בלי לרדוף אחרי מוחות של אנשים אחרים..

שואל השאלה:
ונכון שאנחנו ביולוגית בנויים כיצורים חברתיים
אבל הצורך החברתי הזה (הביולוגי והפסיכולוגי) גורם לנו לסטות מהנתיב של החיים שיכלו להיות לנו הרבה יותר פשוטים
וזה מוזר
כי תכלס שאנשים אוכלים אוכל טעים או מחשקים במשחק שהם אוהבים הם פחות או יותר מרגישים את אותם רגשות וזה לא משנה העבר שלנו, המצב. החברתי שלנו, איך אנחנו נראים וכו
אנחנו פשוט מתמקדים בלחיות