מי שעובד בשבת בדרך כלל גם לא שומר כשרות? מה דעתכם על עבודה בשבת?

שאין ברכה בעבודה שהיא בשבת

שכל אחד יעשה מה שטוב לו

לא בהכרח, לדעתי הרבה יותר שומרים כשרות מאשר שבת.
לפחות כשרות מינימלית.

אני לא דתייה אבל לא אעבוד בשבת, צריכה יום לעצמי לנוח, ובלי קשר מאמינה שאין ברכה בכסף שנעשה בשבת גם אם אני לא שומרת, יש דבר שנקרא כבוד השבת.

בעיניי אין ברכה בכסף למי שעובד בשבת,
אבל ברור שכל אחד יעשה מה שטוב לו

אין ברכה בעבודה בשבת
יחד עם זאת יש דברים שמותרים לעבוד בהם לפי ההלכה היהודית

שואל השאלה:
כמו מלצרות?

יש מושג כזה שכר הבלעה

אין קשר.
ועבודה בשבת זה סבבה למי שטוב לו.

יש גם כאלה ששומרים כשרות ולא שבת, אבל אני חושבת שברוב המקרים כן.
ולי אין בעיה עם עבודה בשבת

יש ויש
נגד עבודה בשבת שלא בתנאי ההלכה ופחות חובב של הקונספט גם כשזה כן בתנאי ההלכה

אני לא רוצה לעבוד בשבת כי אני מבין את מהותה של השבת ומבין מה היא בונה בי ואסביר בקצרה:
שולח לך דוגמא לתשובה עמוקה ורצינית:

"למה צריך לשמור שבת? הרי אני נח יותר כשאני נוסע לים ולא שאני הולך למקום רחוק... חוץ מזה מה כבר עושה שאני בורר פסולת בשבת, זו מלאכה?" למה ללכת חצי שעה לבית הכנסת, אפשר לקחת אוטו ולהגיע תוך דקה - גם עונג שבת וגם לא עשיתי מלאכה קשה...מכירים את המשפטים האלה?!
השאלות האלה שתמיד נשאלות ורוב הדתיים נאלמים דום מולה, מראה שעם ישראל עוד לא זכה להבין מהי שבת באמת. אז הנה התשובה:

המנוחה בשבת איננה פיזית, המנוחה הפיזית היא ביטוי של מנוחה הרבה יותר עליונה. כלומר היא רק ביטוי חיצוני בעוד שמנוחת השבת היא בעלת משמעות רחבה בהרבה.
כששואלים את חז"ל למה צריך לשמור שבת אז הם עונים תמיד מפרשת ויקהל שם יש סמיכות בין ציווי השבת לבין מעשה המשכן ולכן כל המלאכות העשויות לבניית המשכן אסורות בשבת ואלו הם ל"ט אבות מלאכה.
חשבתם פעם למה דווקא המשכן? אם נבין את זה, נבין מהי מנוחת השבת...
המנוחה בשבת היא מנוחה מהותית. מנוחה פירושה אי עשייה, אי השתלמות-שלמות.
שבת היא מעין עולם הבא - בעולם הבא, כלומר לעתיד לבוא, כל החסרונות יושלמו, לא נצטרך עוד לתקן את העולם ולכן שבת היא הבאת הנצח-העתיד אל הווה העכשווי ל24 שעות כדי שמתוך השבת נצא אחרת לימי החול שמרוב עמל ועבודה כבר שכחנו את תכליתם שהיא כמובן-העולם הבא, כלומר הבאת העולם אל תכליתו בעתיד-השלכת כל החסרונות המוסריים ומתוך כך גם הפיזיים.
העתיד הנכסף הזה אליו שואפים בשבת ומרגישים אותו מתרכז במושג שנקרא "בניין ירושלים"-"בית המקדש".
מי שאמור ליצור את העולם המוסרי, השלם, חסר המלחמות ומלא הנתינה הזה, זה עם ישראל והמקום ממנו זה נעשה זה כמובן בית המקדש שבירושלים שייבנה בקרוב.
מכיוון שכך, אנחנו רוצים לקחת את תקופת הבית השלישי העתידי ולהביא אותה אל הכאן והעכשיו, וכבר עכשיו לחוש אותה, כבר עכשיו להרגיש את המנוחה , את השלמות על מנת שימי החול שלנו ייראו אידיאלים ולא חסרי משמעות.
איך עושים זאת? נסביר זאת כך - את המשכן אפשר להמשיל לזוג בתחילת דרכו שרק מדבר על האידיאלים של בניין הבית שלהם והם מאוהבים עד השמיים אבל זה בוסרי ולא נוסה במציאות.
לעומת זאת את בית המקדש השלישי אפשר להמשיל לזוג שנים רבות אחרי החתונה שעבדו קשה ונפלו וקמו כמה פעמים (חורבן בית ראשון ושני) אבל בסוף אחרי שנים הגיעו אל המנוחה השלמה, אל השלמות.
תקופת האירוסין (המשכן) שקדמה לחתונה (בית ראשון) כוללת בתוכה את מה שהזוג יחווה בעתיד, כלומר היא ממש ניצוץ מהעתיד שיהיה בעוד הרבה שנים של עבודה אחרי נפילית רבות.
בנמשל-המשכן של ימי המדבר כולל בתוכו את העתיד שנחווה בימי הבית השלישי שהוא ממש כמו אירוסין-"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
לכן, אם המשכן הוא ביטוי לעתיד, עבודת בניית המשכן היא ביטוי להווה שבונה את העתיד ומכיוון שבשבת כל מה שאנחנו רוצים זה לשבות, כלומר מנוחה שמבטאת את השלמות העתידית, אז כך המלאכות שעשו לבניית המשכן אסורות בשבת כי הן מבטאות את ההשתלמות ולא את השלמות.
למשל-מלאכת בורר שנעשתה במשכן, היא ביטוי לעבודת בירור הטוב מהרע בהווה-בעולם הזה בעוד שהעולם הבא כלומר בעתיד, כבר יתבטל הרע לחלוטין ולא נצטרך לברר עוד טוב מרע.
לכן אדם שבורר בשבת הוא נותן מציאות לרע ומחסר משאיפת השלמות העתידית שעניינה בית המקדש השלישי העתידי.
אחרי שבת כזו, כשיוצאים לימי החול, יוצאים אחרת לחלוטין, אנחנו מבינים ששאיפת חיינו זה תיקון העולם דרך העבודה שלנו בחיי היום יום וכך יתקדם העולם הרבה יותר מהר אל תכליתו.
עכשיו ברור למה לא נוסעים לבית הכנסת למרות שזה יותר "מנוחה"?...
בהצלחה! אם יש שאלות באמונה ובטעמי מצוות תרגיש לגמרי בנוח לפנות גם אליי בשמחה רבה!!