מישהו יכול להרגיע אותי שזה לא כזה גרוע שזה רק תקופה ושכולם מתמודדים עם זה?

חד משמעית תקופה שעוברת.
באמת שהיו כל כך הרבה פעמים בתיכון שחשבתי שזהו המוח שלי מתפוצץ והכל עמוס מדי וצפוף מדי, אבל בסוף הכל מסתדר ומתקדמים הלאה.
תלמדי מכל תקופה כזו מה תוכלי לשפר להמשך, כי הן לא משהו שחווים פעם אחת ונעלם.
אבל בכל פעם שאת מתמודדת איתה, את תהיי בוגרת יותר וחכמה יותר.
יהיה בסדר :)

אז אולי תעשי קצת הפסקה עם השיעורי נהיגה נגיד? (הייתה לי הפסקה של חודשיים ודווקא חזרתי יותר חדה כי בחודשיים האלה חשבתי על הערות משיעורים קודמים והסתכלתי על איך שההורים שלי נוהגים ולמדתי מזה)

תקשיבי את עושה המון וזה מדהים, את צריכה להבין מה יותר חשוב לך: לעשות הכל אבל לא במקסימום שלך, או לוותר על חלק.
אישית התמודדתי גם עם אותה דילמה, ובחרתי לוותר על חלק, בתחילת כיתה י עשיתי:
חדרכ פעמיים בשבוע
החלקה על הקרח פעם בשבוע
כנפיים של קרמבו פעמיים בשבוע
5 יחל מתמטיקה
הרחבה ביולוגיה אומנות(אומנות זה הרבה עבודה בבית)
עבודה בבית קפה

אחרי קצת זמן הפסקתי לעבוד וללכת לחדכ.

ביא נהייה המון עומס, אחרי חצי שנה פרשתי מכנפיים של קרמבו אחרי שהייתי שם חמש שנים כדי שיהיה לי יותר זמן ללימודים וחברות כי הבנתי שחשוב לי מאוד הציונים, על השאר לא וויתרתי.

יש לי גם הרבה חברות שירדו ממגמה או מחמש יחל בשביל צופים, וכאלה שעושות הכל אבל לא מקבלות ציונים מאוד טובים