הדיכאון הזה מתישהו יעבור?

כן
pinky promise

ברוק שזה יעבור, אתה פשוט צריך למצוא אנשים שמתאימים לך . אתה תמיד מוזמן לדבר איתי מתי שאתה צריך!!!

אתה רוצה את האינסטגרם שלי? אני בת 17.6 ובאמת אשמח להיות שם בשבילך ולעזור לך

אז מה אם אתה חושב שאתה מכוער יופי זה לא משהו שאפשר למדוד מקסימום אפשר לשנות את המראה זה לא סוף העולם ולא צריך להיכנס לדיכאון בגלל זה

שואל השאלה:
^^^שום דבר לא באמת יעזור לי, אני רק רציתי לפרוק טיפה

לפחות תתרחק מסמים זה רק יחמיר לך את המצב

באמת שאני אשמח לדבר איתך ולהרים את רוחך מתי שתצטרך, בטוח שאתה לא רוצה?

אני מקווה בשבילך שכן

שואל השאלה:
^^^^אז מה אם זה יחמיר את המצב אני גם ככה בתקופה הכי חרא בחיים שלי וכמו שאמרתי כבר לא אכפת לי כלום לא בריאות לא ערכים לא יופי אני כבר ויתרתי

שואל השאלה:
^^^בטוח, תודה בכל זאת על ההצעה אני באמת מעריך את זה

המצב שלך יעבור מתישהו אולי כמה חודשים אולי שנה או אפילו יותר אבל אם תתחיל עם סמים זה לופ אינסופי שלא יגמר כל כך מהר

זה תמיד עובר בסוף ובבקשה אל תיגע בסמים זה רק מחמיר את המצב מניסיון
תנסה למצוא לך תחביבים אתה יודע כל מיני דברים כאלה שיתנו לך חשק לחיות
אם אתה רוצה יש לי גם שיטה פילוסופית שממנה יצאתי מלא פעמים מדיכאון בעזרת פילוסופיה

שואל השאלה:
^תודה מעריך מאוד

זה משתפר תאמין לי
מגיל 11 לא הייתי בריאה נפשית היה לי אנורקסיה בולמיה ואז בגיל 13 התפתח אצלי אוסידי והחיים שלי נהיו פשוט גיהינום.
סבלתי באמת מכל שנייה סגרתי את עצמי בבית ולא עברתי יום אחר בלי התקף חרדה.
אחרי חצי שנה התחלתי טיפול ולא האמנתי שאני איי פעם אהיה בסדר, אבל לאט התחלתי להשתפר, נהייתי יותר בטוחה בעצמי והכרתי חברים.
עדיין יש לי תקופות קשות אבל לא כמו פעם.
זה קשה לראות את זה אבל אחרי כל תקופה קשה יש תקופה טובה.
אל תשווה את עצמך לאחרים תסתכל רק על עצמך, זה קשה מאוד ליישם אבל זה משהו מאוד חשוב בהחלמה.
מקווה שתשפר, מוזמן לכתוב לי בפרטי אם אתה צריך

אני מבינה אותך, זה באמת נשמע לא פשוט.
חשבת אולי ללכת לפסיכולוגית? לפעמים עצם זה שיש מישהו לפרוק לו ולדבר איתו יכול מאוד לעזור ולעשות קצת סדר בראש.
בנוסף, תנסה להתחיל גם לדאוג לעצמך יותר להתאמן, ללכת לחדר כושר, לאכול יותר בריא ולהזיז את הגוף. זה לא פותר הכול, אבל זה כן יכול לגרום לך להרגיש הרבה יותר טוב עם הזמן, גם נפשית וגם פיזית.
אני אומרת את זה לטובתך מה כבר יש לך להפסיד מלנסות? עדיף למצוא דברים שעוזרים לך להתמודד מאשר ליפול לסמים, כי אחר כך מאוד קשה לצאת מזה וזה יכול להפוך לממכר מהר.

הדבר היחיד אני יכול להגיד לך זה לא לוותר, יגיעו תקופות טובות יותר אל תשכח את כל.מי שכן אוהב אותך ואפילו תפנה אליהם, שבוע הבא מנדו

אם תיפול לסמים זה לא יעבור בחיים

היי, אני יודע שזו עצה בשנקל אבל עדיין היא נכונה - נסה לראות את הדברים הטובים שבך.
מה שאתה מתאר נשמע כמו עיוותי חשיבה (מוזמן לקרוא על זה!), העיוותים האלו פוגעים פגיעה קשה בתדמית העצמית ומעוורים אותנו למציאות שלא פעם אינה שחור או לבן.
אתה חווה המון קשיים כרגע וזה בסדר להרגיש ככה, אמנם זה לאו דווקא יהיה כך לנצח. אתה תלמד להתמודד עם הזמן, תמצא מה שמעניין אותך ונותן לך דרייב לקום בבוקר. לעזאזל, אולי אפילו תמצא זוגיות שדרכה תראה את עצמך האמיתי ותרומם את עצמך. האמת שזוגיות היא כלי מעולה לביטחון וחמלה עצמיים. גם עצם הדאגה והאהבה למישהו מרפאת.

אתה מטופל במקרה? יכול מאוד להיות שטיפול יוכל לעזור לך, בדגש על טיפול cbt.
אם אתה מעוניין לדבר אני פה, אתה נשמע בחור שבאמת לא רואה כרגע דרך יציאה, אני מוכן לנסות לשנות את הדעה הזו אם תרצה.
תהיה חזק ❤

יש לך משהו שאתה אוהב (תחביב/תחום מסויים...)?
אם כן אני חושב שזה ממש יכול לעזור לך להתמודד אם תתרכז התחביב/ תנסה למצוא ותציב לעצמך מטרות. ככל שיהיה לך את הניצחונות הקטנים האלה זה יכול יעזור לך להסיח את דעתך ולהתמודד עם איך שאתה מרגיש

דונוט כל החיים שלך עוד לפניך אל תיפול לסמים ואל תתייאש הכל טוב גם אני הייתי בדיכאון קצת לפני הגיל הזה וזה עבר
הכל בעזרת השם ייסתדר❤
כדאי לך לפתח תחביבים ולעשות ספורט וכל דבר שירים לך את הביטחון

שואל השאלה:
^^^^אחי אם היה בי דברים טובים הייתי רואה אותם לבד אני מבטיח לך שהם לא קיימים וזוגיות אני לא אמצא בחיים כי אף אחת לא תרצה גבר מכוער שנופל עוד שניה לסמים
ולא אני לא מטופל אני בספק אם זה יעזור

^בכל אדם יש דברים טובים, זה בדיוק מה שדיברתי עליו - עיוותי חשיבה. הם גורמים לך לחשוב בצורה דיכוטומית ומוחלטת, "אני לא אמצא זוגיות ", "אין בי שום דבר טוב" וכו'. אני מבין אותך כי גם אני חווה את זה.
לדעתי טיפול יכול להועיל לך, בסוף זו בחירה שלך האם לקחת את עצמך בידיים, לנסות לשפר את איכות החיים שלך ולשנות את החשיבה או להישאר ככה.

אף אחד מאיתנו לא חווה את "המציאות" כפי שהיא, אנחנו חווים את ההיבט שלנו עליה ולכן כל-כך קשה להאמין שיכול להיות משהו אחר. אנחנו כל-כך מקובעים בעצמו ומסתכלים דרך פריזמה צרה שאנחנו לא מסוגלים לתפוס את כל הצבעים.

אהלן
מעריך מאד את הכנות שלך ואת הרצון להתמודד עם "המצב" שלך.
אני בטוח שאתה לא מכוער כי אתה לא אובייקטיבי וכי נשמע שאתה כרגע במצב שאתה מאד מחמיר עם עצמך. הכיוון הוא לנסות לשאוף להעלות את מצב הרוח והבטחון שלך ואז גם לא תרגיש מכוער. מי בכלל היום יכול לקבוע מי מכוער ומי יפה בעידן שבו כל התמונות שרואים בכלל לא אמיתיות? רק תדע שאתה יחיד ומיוחד ואין עוד כמוך בעולם ולכן אתה יפה נקודה! אבל ובנוסף, כדאי לנסות בכל זאת להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הנפש כדי לטפל בנפש הפצועה שלך. אני משוכנע שהם יוכלו לעזור ולהחזיר לך את הבטחון ואת החיוך.
אני ממליץ בחום לפנות לאחת מהגופים האלו שישמחו להקשיב ולעזור. בהצלחה!
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]

אנונימי יקר,
קראתי את הפוסט שלך, ואני שומע שאתה מרגיש מוטרד ומודאג לגבי הדימוי העצמי שלך.. מדבריך נשמע שבסך הכל רצית לעצמך מעט שקט ושלווה או עידוד והקלה לכמה רגעים.. מבין שזה יכול להיות כל כך מכביד עבורך, במיוחד לאחר שתיארת כמה שאתה מתקשה להאמין שיחול אצלך שינוי בהמשך.. ואתה לא בטוח איך להתמודד עם הכאב שלך ומה בעצם לעשות הלאה..

ויחד עם זאת, גם קראתי שמצאת כוחות להגיע לכאן, לעצור לרגע, לשתף ולפרוק לגבי המחשבות שלך, אולי גם לחפש כלים להתמודד.. ראיתי שגם קיבלת כמה תגובות מועילות ואכפתיות.. אני חושב שלפעמים עצם השיתוף לגבי הרצון להילחם בכאב שלך, אולי יכול להקל עליך במעט ולתת לך רעיונות איך למצוא את הפיתרונות שאתה מחפש.. ואולי אם תוכל להמשיך לשתף אותנו או אדם קרוב אחר, זה יכול לעזור לך למצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורך..

אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת),
אנחנו מפעילים צ'אט אנונימי שבו תוכל לפרוק ולמצוא אוזן קשבת עם אחד מהמתנדבים שלנו..
מצרף עבורך קישור לצ'אט ומזמין אותך לבוא ולשתף עוד לגבי המחשבות שלך והרגשות שמתלווים אליהם..

שלך
מתנדב סה"ר