די זה ככ כואב.

בנות שהייתי איתם בכיתה ט חוגגות למישהי שבכיתה שלהם עשכיו בלופט כל הלילה וכאילו הם הוסיפו אותי לקבוצה ואחת הבנות כתבה לי בפרטי בואי יהיה כיף וזה וכאילו אני רוצה אבל מצד שני אני לא ידועת שאני לא מרגישה בנוח תכלס וכאילו עבר כמאט 4 שנים מאז נראלי וכאילו ממש רציתי להשאר שם אבל בסוף לא יכולתי הרמה הלימודים שלי היתה נמוכה וחפרו חנות ואמא שלי בסוף רצתה שאני יעזוב וזה ככ כואב לי כי אני יודעת שאם הייתי נשארת שם הכל היה שונה הייתי ככה מלשנות הכל היום היה לי חברות והייתי מרגישה בנוח יותר עם בנות בגיל שלי והייתי חווה חוויות וכאילו תכלס אני עברתי ממקום למקום ואני היום בת 18 וזה ככ מבאס שאני לא יחווה הזדמנויות כאלה וכאילו עכשיו היא אמרה לי בואי וזה אבל תכלס לא ידועת... לא יודעת כבר באמצ אם אני מוזמנת או אם יש לי אומץ כי אני יודעת שאני יכנס ללופ של מחשבות שאני לא יצליח לרקוד וליהות חלק וכל הזמן בראש שלי יהיה לי משפטים של אנשים שאמרו לי שזה אופי ושאני כזאת ואני לא יוכל להיות בכלל ואז אני ירגיש סתומה שבכלל באתי כי אני אפילו לא חלק מהכיתה הזאת