3 תשובות
מכיר את ההרגשה קורה גם לי אני פה מוזמנת לפרוק לי את תרצי
אני לא מכיר את הסיטואציה טוב אבל תשתדלי למצוא לעצמך שגרה בריאה, לימודים זה מקום טוב כי נמצאים שם חברים אבל גם כל מקום אחר שגורם לך להרגיש בנוח הוא מקום טוב. את תמיד יכולה להשלים בגרויות בצבא אם לא יוצא לך (למרות שאני מאמין שתצליחי להוציא בגרות טובה בזמן) ותבקשי בסיס סגור בצבא... זה רק עוד שנה של השקעה והתמודדות ולאחר מכן הצבא יסדר את הכל (:
היי לך יקירה,
שומעת מהמלים שלך כמה זמן שאת מחזיקה על הכתפיים שלך חיים שמרגישים כמו סערה שלא עוצרת לרגע.. כאילו שאין מקום שאפשר לנשום עד הסוף לרווחה. מתארת לעצמי כמה זה מבלבל ומעייף להיות בתוך מציאות לא יציבה שמשתנה הרבה, זה יכול להרגיש שהקרקע מתחת לרגליים הולכת ונשמטת ממך. נדמה כי יש לך ציפיות גבוהות מעצמך, ואולי יש איזה קול קטנטן בתוכך שמבקש לעצור לרגע ולנשום..
לא יכולה לדמיין לעצמי כמה כואב לך היחס של ההורים כלפייך. ייתכן שאת מרגישה לא מוגנת בבית שלך, במקום שהיית צריכה לחוש ביטחון, וזה מתיש אותך. נדמה שהיית רוצה שהם רק יראו אותך בתוך הכאוס הזה.. כמה אתה משתוקקת למעט שלווה ושקט בסערה הזו.
יקירתי, אל תהיי בתחושות האלו לבד.. יכול להיות שיש מישהו בסביבתך שאת יכולה לגשת אליו, לשתף את הרגשות שלך, אולי לצוות בית הספר, או לדמות מהמשפחה שאת סומכת עליה .. עצם השיתוף עשוי להקל מעט על המשא הרגשי..
מזמינה אותך לפנות אלינו לעמותת סה"ר, לשיחת צ'אט אנונימית, שבה תוכל לפתוח מעט את הלב עם מתנדב.ת שיהיה שם איתך, לצידך..
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :)
מתנדבת סה"ר.
שומעת מהמלים שלך כמה זמן שאת מחזיקה על הכתפיים שלך חיים שמרגישים כמו סערה שלא עוצרת לרגע.. כאילו שאין מקום שאפשר לנשום עד הסוף לרווחה. מתארת לעצמי כמה זה מבלבל ומעייף להיות בתוך מציאות לא יציבה שמשתנה הרבה, זה יכול להרגיש שהקרקע מתחת לרגליים הולכת ונשמטת ממך. נדמה כי יש לך ציפיות גבוהות מעצמך, ואולי יש איזה קול קטנטן בתוכך שמבקש לעצור לרגע ולנשום..
לא יכולה לדמיין לעצמי כמה כואב לך היחס של ההורים כלפייך. ייתכן שאת מרגישה לא מוגנת בבית שלך, במקום שהיית צריכה לחוש ביטחון, וזה מתיש אותך. נדמה שהיית רוצה שהם רק יראו אותך בתוך הכאוס הזה.. כמה אתה משתוקקת למעט שלווה ושקט בסערה הזו.
יקירתי, אל תהיי בתחושות האלו לבד.. יכול להיות שיש מישהו בסביבתך שאת יכולה לגשת אליו, לשתף את הרגשות שלך, אולי לצוות בית הספר, או לדמות מהמשפחה שאת סומכת עליה .. עצם השיתוף עשוי להקל מעט על המשא הרגשי..
מזמינה אותך לפנות אלינו לעמותת סה"ר, לשיחת צ'אט אנונימית, שבה תוכל לפתוח מעט את הלב עם מתנדב.ת שיהיה שם איתך, לצידך..
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :)
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: