מודעות עצמית יותר עוזר לנו או יותר מכשיל אותנו בחיים ?

יותר עוזר לנו כל עוד זה נלווה בביטחון עצמי

עוזר

עוזר , אבל אם יש יותר מידי יכןל להכשיל

מכשיל יותר לדעתי כי אנחנו נוטים גם להיות מודעים לעצמנו מבחינת הסביבה בלי לשים לב
אפשר להפסיד מכך המון הזדמנויות

תלוי אם אתה בן אדם שפל שעושה מעשים זדוניים או בן אדם טוב עם מידות טובות
כשאתה בן אדם טוב ויש לך מודעות עצמית החיים הם טובים, אם תהיה רע ותהיה מודע לחסרונות שלך ולא תעשה איתם כלום, תהיה אדם מסכן ותסבול מיחס התואם את המעשים שלך למשך שארית חייך

תבחר את המלחמות שלך

תכלס ידע זה כוח, הבעיה עם כח שהוא יכול להיות גם נגדנו, אם תחושת המודעות מגבילה אותנו אז היא נגדנו, לפעמים עדיף להיות לא מודע לעצמך כדי להעיז לעשות דברים שלכאורה אינם ביכולתך לעשות.

זה מורכב, כי צריך בכלל להבין מהי מודעות עצמית, מי קבע מה נכון ומה לא נכון לגבי איך שאנחנו תופסים את עצמנו?

לי אין מודעות לכלום. זה בדרך כלל משרת אותי כי כשיש מודעות יש עצבות. זאת דעתי

הכל במידה
פחות מדי לא טוב יותר מדי לא טוב

זה יכול לפה ולפה
בשתי הדברים יש התרונות וחסרונות לא משנה בכמות שלהם, תלוי פשוט לאיזה הצלחה אתה מכוון בחיים ואיך אתה מממש את ההתרון שלך בנושא

עוזר מאוד, כשזה במידה.
אבל כשזה מוגזם זה אחרת
כתבתי על זה משהו פעם:
להיות מודע מדי לעצמך, זה מה שמחבל בהתנהגות ובתפקוד, בגדילה ובצמיחה שלך. כשאתה יודע מי אתה בדיוק, אתה ממסגר את עצמך לדמותך - נמצא בתוך קופסה שמגבילה למי שאתה, אתה מתעמק ונובר בקיום פאותיה המגבילים במקום לבחון את קשיחותם ועמידותם, אתה שוכח את הרצון לפרוץ אותם.
והקופסה הזו חוסמת מחלקים פוטנציאליים שלך להתמזג אליך ולהיות חלק אמיתי ממך. אתה לא טבעי, ולא חי את מי שאתה.
אלא, אתה מחקה ומשחזר את דפוסי ההתנהגות של הדמות שלך לתפיסתך, במקום לשחרר ולתת לעצמי שלך את החופש שמגיע לו.
אתה מוליך את עצמך בקו ישר ורק על פי על פי מה שאתה מכיר, במקום להניח לרגליים שלך להוביל אותך לכיוונים שהן נמשכות אליהם.
הכנפיים לא יבקעו ממך לעולם כשאתה כל יום מחדש מתאהב בגב הערום שלך. אתה לא יוצא מהבועה הזו, שהיא אתה.
הרבה מהאנשים שמצליחים מאוד בחיים הם קצת נרקיסיסטים או נונשלנטיים מאוד לגבי עצמם, הם או מפריזים ביכולות שלהם או פשוט אפאתיים למידע הזה של ל-מה הם מסוגלים. הם לא מודעים לעצמם.
אין להם קופסה והם עיוורים לגבולות שלהם. הכול פתוח מבחינתם - וזה מה שמאפשר להם להתהלך בחופשיות, לאסוף ולגבש עוד ועוד צדדים לעצמם מהעולם סביבם.
הם שומרים על עצמם חסרי הגדרה, וזה לטובתם שאין גבולות שמפרידים בינם שלבין העולם מלא האפשרויות, כולן בהישג יד מבחינתם. והם אפילו לא חושבים על זה.
גם אם הם לא משיגים את כל האפשרויות - הם משיגים יותר ממי שמודע לעצמו מאוד. כי אלו (המודעים) לא היו מושיטים את ידם, למה שאלו שידיהן מושטות תמיד, היו משיגים מזמן.
הם לא טורחים לבדוק מי הם - כי מה זה משנה, כל עוד הם לא יודעים הם יכולים להיות הכול.

מכשיל

גם וגם, היא עוזרת אבל יהיו פעמים שנהיה חייבים לעשות דברים קשים וחשובים למרות זאת, אפשר להבין שאולי זאת לא המודעות הנעלית ביותר, ואולי אנחנו מפספסים משהו מעבר אליה