מה אתם חושבים על מה שכתבתי?

אני שונאת את אמריקה

אני מתגעגעת לאמריקה
אבל אני בחיים לא אחזור לשם.
אני מתגעגעת לאיך שנהניתי וצחקתי שמה, אבל אז זרקו אותי למטוס והכריחו אותי לחזור לארץ בלי אזהרה מוקדמת או סיבה.
אמריקה לא הייתה הכי יפה או הכי מעניינת. הייתי במדינות יותר טובות. אבל היה בה משהו מיוחד. משום מה. הלב שלי נקשר אליה חזק.
עשיתי שמה המון זכרונות, צילמתי הרבה חוויות, גם אם הן לא היו הכי טובות, בתוך תוכי בחיים לא נהנתי ככה.
בחיים לא הרגשתי כל כך שייכת.
התחלתי להתעלם מהטיסה חזרה לארץ. הייתי בטוחה שאמריקה היא הבית שלי.
ניצלתי כל שניה בה. בזבזתי את כל זמני שמה.
בניתי שם בית, עיצבתי אותו ודאגתי שהכל יהיה במקום. שנאתי שהכל התבלגן אבל דאגתי לסדר הכל בזמן לפני שהבלגן יתגבר על הסדר של הבית.
סידרתי אותו בדרך שלי, אז בעיניים שלי הכל היה נראה מושלם. ככה חשבתי. אז למה זרקו אותי על המטוס? למה החזירו אותי לארץ? כל כך אהבתי את אמריקה. אהבתי באמת. ועכשיו אני לא מפסיקה לחשוב עליה.
אבל אני לא אחזור לשם.
עדיין יש לי צלקות מהזריקה על המטוס.
אני לא צריכה חדשות.
אני מפחדת שזה לא יהיה שונה במדינות אחרות, אבל אני גם לא רוצה להישאר בארץ. אני תקועה.
אני מפחדת.
אני שונאת את הפחד הזה שעולה לי כל פעם שמזכירים את אמריקה.
אני שונאת את אמריקה.

איזו מדינה זה מזכיר לכם?