אני ממש רוצה חבר (ארוך, סליחה)

זה לא שאין לי אופציות, פשוט אין לי אופציות טובות.
יש איזה אחד שדיברני לקצת, ידעתי שהוא בעניין כי הוא יזם, והתעניין וכזה ישר חקר על דברים שסיפרתי לו אבל לקח לו מלא זמן לענות.
יצא שנפגשנו פעם אחת אצלו (אני מחשיבה הדייט כי לא היה כזה וויב ידידי) והתכוונו להיפגש שוב אבל בסוף היה חייב להתבטל. ביום הראשון בבית ספר אחרי המלחמה הוא היה ממש נונשלנט וקר אבל עכשיו הוא עושה לי לייקים על הנוטס באינסטגרם, על הפוסטים, אבל לא על הסטורי, הוא בוהה בי מלא (הוא הסתכל עליי עם איזה מבט עצוב/כועס כזה לפני כמה זמן) וחברים שלו בוהים בי מלא.
גם יש לו חברים די חרא

חוץ ממנו אין לי יותר אופציות, החוויה איתו רק מראה לי שלא כדאי לי אנשים מהבית ספר אבל אין לי עוד אופציות חוץ מזה, אני לא בחוגים ואין לי עבודה כרגע, אני ממש רוצה חבר אבל, אני מתגעגעת להרגשה של זה (היה לי כבר בן זוג לאיזה שנה וחצי) אבל אני רוצה למצוא מישהו איכותי, ולא סתם כל אחד כי למדתי כבר מהחוויות עבר שלי ואני רוצה להיות במערכת יחסים שטובה לי הפעם

בלי קשר, חושבים שיש טעם לתת הזדמנות לאחד הזה שיצאתי איתו? הוא לא כתב לי מאז אותו יום ואני לא כתבתי לו