למה חצי מהיהדות זה הוספות של בני אדם?

אני חושבת אישית שלכל הדתות התווספו חוקים כי אנשים רצו לשלוט בקהילות שלהם
להאמין במשהו ולעשות איך שאומרים לך
משם הדתות התפתחו עם חלקים שקריים

זה לא חובה, זו מוסרת, ספציפית העניין הזה

בנוסף, למרות שחלק מנדברים אכן לא כתובים בתנ"ך, היו עוד מאורעות שקרו לאחר מכן שעיצבו את המצוות ואת המסורת של הדת היהודית

וכן, הרבה אנשים דנו על הכתוב, ובנו סביב זה מערכת מסודרת יותר של חוקים, וגם על החוקים שאותם אנשים הגיעו אליהם, דנו עוד, ועליהם עוד ועוד ועוד, ככה זו היהדות, תמיד שואלים עוד שאלות על הכתוב ועל הידוע

^אני חושבת שזאת ראייה מאוד צינית, לטוב ולרע
אני חושבת שדברים אולי התפתחו מפחד או עניין ולאו דווקא מתוך רצון לפגוע ולשלוט

^אני מסכימה עם איך זה שהראייה שלי נראת אולי לא טוב, אבל בו זמנית גם כל החוקים האלו יכלו להיות לטובה, אבל בכל זאת כדי שהאנשים יפעלו לפיהם

בוודאי שזה חובה
מצוות דרבנן (שחכמים תקנו) מתחלקות לשני סוגים
הראשון מצוות שלא כתובות בתורה כמו עירוב תבשילין למשל
והשני סייגים שחכמים הוסיפו כדי לא להקל ראש במצוות התורה

שני הסוגים הללו כתובים כבר בתורה ויש ציווי מפורש להתייחס לזה
למצוות שחכמים תיקנו נאמר בתורה "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מין הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"
ועל הסייגים שהוסיפו חכמים נאמר בתורה "ושמרתם את משמרתי" דורשים את הפסוק עשו משמרת למשמרתי כלומר תעשו גדר למצוות

כמובן שמי שיכול לתקן היו רק חכמים בזמן המשנה ומעלה אבל בימינו אי אפשר אבל כל מה שהם כתבו בתורה נאמר שחייבים בזה

שואל השאלה:
אבל בתורה (חומש) אין רבנים יש שופטים ואת משה ומה שכתוב זה לשמוע לשופטים לא לרבנים כי הם לא קיימים בתורה וגם כתוב לא להוסיף מצוות

שאלה יפה
בנוגע לנקודה הראשונה אכן הפסוק עצמו של "על פי התורה" וכו' מתייחס לאותם השופטים אבל הכלל הוא כולל כוונתי היא שהוא נאמר באופן גורף לא רק כלפי אותו הדור
ובנוגע לנקודה השנייה אכן יש איסור בל תוסיף אבל האיסור הוא רק להוסיף על מצוות התורה ולעשות אותן כאילו הן חלק מהתורה (למשל לשבת בסוכה שמונה ימים ולא שבעה)
אבל לתקן מצוות חדשות/לגזור הרחקות לדברי התורה לא נכלל באיסור זה

שואל השאלה:
אוקיי אבל זה ברור שזה לא חובה לא להסתפר מי שרוצה שיחמיר

זה דיני אבלות לכל דבר

כתוב בתורה שמצוות לשמוע לדברי חכמים.

שואל השאלה:
לא רשום. ^