אני מרגיש שאני מוקף חברים ואנשים אבל בתכלס יש לי רק כמה בודדים שבאמת אפשר להגדיר חברים איך זה הגיוני

כי עדיף קצת חברים טובים באמת על מלא חברים שלא באמת מכירים אותך מניסיון

יכול להיות שאתם לא קרובים או שזה חברים רק בבית ספר

ככה זה לא כולם חברים חבר זה אותיות חרב

כן זו בדידות חבר יקר
יש מצב שזה נובע מעומס זמני או לחץ
או שיש מצב שנכנסת לקהילה שלנו פשוט

הם אוהבים אותך, אבל אתה לא פתוח ונהנה איתם, פה הבעיה.

שואל השאלה:
לא זה לא שאני מרגיש ככה כל הזמן זה בא לי ככה פתאום למרות שאני יודע שזה לא נכון ואוהבים אותי והכל פשוט אני עדיין לפעמים מרגיש ככה למרות שזאת לא המציאות זאת השאלה שאני מנסה לפתור

שואל השאלה:
^אני הכי פתוח בעולם לא ביישן בכלל או משהו כזה הבעיה היחידה זה הרגש שלי שככה מרגיש כל כמה זמן

התכוונתי שאתה לא מרגיש שאתה יכול לסמוך עליהם ולשתף איתם את הדברים שעוברים עליך, כשאין את זה מתחילים להרגיש ריחוק ובדידות..

שמת לב אם קורה משהו מיוחד בחיים שלך כשאתה מרגיש ככה? אולי זה לא קשור אליהם אלא אליך.

שואל השאלה:
תאמת שאני משתף במלא דברים גם אנשים שלא הכי הכי קשורים אליי אני אחד כזה שאוהב לדבר וזה