יש כאן אנשים שיצאו מתקופה ארוכה מאוד של להיסתגר בבית והצליחו להיפתח לאנשים ולחזור לבלות בחוץ? לפחות מישהו אחד

בחטיבה לא באתי שנה אחת לבית ספר, הייתי מול המחשב כל היום כל הלילה ולא רציתי כל כך לצאת החוצה, הבנתי שזה טעות וראיתי מה ההשלכות והבנתי שלמה לי להרוס לעצמי ולבזבז זמן בבית בזמן שיש הכל בחוץ והליכה אפילו של עשר דק בחוץ תשפר לך את המצב רוח
סומך עליך

דווקא ככל שאני יותר יוצאת ככה יותר קשה לי להיפתח לאנשים

יפה שלי, אני הייתי בתקופה הכי נוראית בחיים שלי, הכי גרועה בחיי ואני במקום הרבה יותר טוב.
זה תהליך בסופו של דבר ואני מאמינה בך כל עוד תרצי בזה מספיק ועם עזרה מקצועית את יכולה הכל❤

כן

כן (:

כן.
כישורים חברתיים מתעוררים ככל שהאינטרקציה החברתית שלך עם הסביבה גדולה יותר. עם הזמן את תראי את זה חוזר

כן, 2020 הייתה השנה האחרונה שלי בתיכון והמצב הנפשי שלי כבר הגיע למצב שחיקה אז תוך כדי הסגר הראשון פיתחתי סוג של אגורפוביה שהתעצמה אחרי שסיימתי את הלימודים.
פחדתי לצאת מהבית וחוויתי סוג של רגרסיה. לא הייתי מסוגלת לנסוע אפילו באוטובוסים יותר שזה דבר הייתי עושה המון.

זה לקח זמן אבל הפתרון הכי טוב הוא חשיפה, לצאת.
משהו מתון, לא חייב לעשות משהו ענק ומציף על ההתחלה. המון חמלה עצמית וסבלנות, זה אפשרי.

מאז הספקתי לטוס לבד ולצאת לטיולים ממש מדהימים שבחיים לא חשבתי שאעשה.

כן.. רק צריך מספיק כוחות כדי להוציא את עצמך מזה, הכל תקופות בחיים