למה שופטים אנשים שקיבלו פטור מסיבה רפואית ולא מתנדבים לצבא?

אנשים ישפטו כל דבר
צבא זה נושא טעון ורגיש זאת הסיבה כנראה אנשים לא ממהרים להיות רגישים ולהבין

אנשים שולטים בכל מצב
לא משנה מה תעשה

אף אחד לא שופט אנשים כאלה
כן שופטים אנשים שמשקרים לגבי זה ונותנים את זה כסיבה להרגיש טוב עם עצמם

לא ברור

כי שופטים את כולם.

שואל השאלה:
היו פה כמה אנשים באתר בעיקר בחורות ששפטו אותי על זה. שאין סיבה שאנשים כאלה לא יתנדבו, זה שהם קיבלו פטור רפואי זה לא אומר שהם לא יכולים לשרת, זה מה שחברה מצפה ממך ושישפטו אותי בכל מקום שאני אגיע אליו.

^הבעיה היא בהן

שישפטו מה הבעיה פה?

לא צריך להתייחס, אני גם לא התגייסתי ולא התנדבתי ובחרתי במקום ללמוד ולפתח קריירה למי אכפת מה אחרים יגידו?

בסוף אם המניעה היא רפואית, ועדיין יש אופציה להתנדב. אין סיבה שלא. יש מניעות נפשיות וריגשיות שזה עניין אחר. אבל כל עוד כן יש אופציה לשרת, גם אם זה בהתנדבןת(משמע שגם יש תפקיד שמותאם) למה לא?

כי אפשר להשתמש בזמן הזה לעשות כסף במקום להתנדב להתחיל לבנות את עצמך לעתיד במקום לסיים תואר בגיל 28 27 אפשר להתחיל בגיל 19 לסיים בגיל 24 25 אולי יותר מוקדם אפילו ולהתחיל לעשות כסף במקום להתנדב^

בסופו של דבר הנקודה שלי היא כזאת. אם יש לצבא תפקידים מסוימים(במקרה הזה תפקידי התנדבות) שכן מתאימים לאדם מסויים, שאין מניעה שאותו אדם ישרת בהם, למה שהוא בכלל יקבל פטור? אתן דוגמה קלה יותר ל"עיכול". הכי פשוט. אדם עם דפר 20 ופרופיל 45 רפואי, בנוסף לזה גם סעיפים נפשיים, ובעיות בבית נגיד סתם לצורך העניין. כנראה ישובץ לתפקיד דיי פשוט, לא הכי נחשב, ויעשה יומיות קרוב לבית, ויעבור טירונות בלי נשק וביומיות במסגרת תוכנית מיוחדת לאנשים עם פרופיל נפשי. הוא לא קיבל פטור, למרות כל הבעיות האלה, הוא עדיין נחשב מחויב לשירות צבאי. מה זה שונה מאדם עם לא משנה איזה בעיות, שעדיין מבחינת הצבא יכול להתנדב, לתפקידים מסוימים שהצבא רואה כמותאמים לבעיות שיש לו? מה ההבדל? הנקודה כאן היא שהבעיה כמובן לא באנשים הפטורים, אלא בצבא. אם צבא זה חובה, במיוחד לאנשים יהודיים שלא מהמגזר החרדי, ויש אדם שהצבא כן רואה תפקידים מסוימים שמתאימים לו, אפילו אחד. למה שבכלל יקבל פטור?
אציין שאני בעצמי יכלתי לקבל פטור נפשי והיום אני עם פרופיל 97. כל אחד עושה את הבחירות שלו. אני לא שופטת אף אחד ואפילו מסכימה עם זה שמעליי. כנראה, שאם לא הייתי מצליחה לקבל פרופיל כזה גבוה ולהגיע למקומות שאני מעוניינת בהם, הייתי לוקחת את הפטור הזה בשתי ידיים והולכת לעבוד וללמוד.
מאיפה מגיע השיפוט? לא יודעת, יש אנשים שפשוט אוהבים לשפוט. הבעיה בהם. אני אישית לא שופטת על דבר כזה. מצד שני, שוב, יש כאן בעיה. פשוט לא באדם הפטור משירות, אלא במערכת שמצד אחד פטרה אותו משירות, ומצד שני מאפשרת לו להתנדב. אם הוא יכול לשרת, אפילו במסגרת הכי מצומצמת, למה שזה יהיה בחירה? שוב, מה זה שונה מכל אדם אחר שעושה תפקיד מאוד לצורך העניין "נוח", לא מסובך מדי לא עם יכולות פיזיות וכו, ליד הבית. למה לאחד זה חובה, ולאחר זה בחירה. כל הנקודה זה שאם יש לצבא תפקיד, אפילו אחד, שהוא רואה כמותאם לאדם מסוים, התפקיד הזה צריך להיות חובה, ולא בחירה בלהתנדב או לא.
אם אותו אדם מסוגל לשרת בתפקיד הזה? למה יש לו בחירה ולאחרים לא?
שוב, לא שופטת, פשוט מעלה כאן בעיה.

אבל העלת פה נקודה מאוד יפה, "למה שזה יהיה בחירה?" במצבים מסויימים מגיע לאנשים שיהיה להם בחירה גם אם אלו אנשים כמוני למשל, אני עם מחלת קרוהן ואם אני לא אומר אף אחד לא יכול לדעת כי נראה בריא ושלם ואני יכול לתפקד וכולי ולהיות עצמאי אבל אפילו עם זאת בעיה כזאת כמו שלי עדיין צריך לתת לבנאדם בחירה אם לא יכול לשרת קרבי כמו שרציתי בעבר למה שייחייבו אותי במשך שנתיים ו8 ללכת לבסיס לעשות משהו מיינורי בזמן שבזמן הזה אני להיות לבחור ללכת ללמוד כמו שעשיתי ובגיל 25 להרוויח 5 ספרות נטו?

ובנוגע לקטע של לשפוט, כן אנשים שופטים ותמיד ישפטו אנשים גם באו אליי כיאילו הם יודעים הכול ממבט אחד ואמרו אתה בריא ושלם למה שלא תתנדב לפחות תתן מעצמך למדינה? פשוט צריך להסתכל לאנשים האלו בעיינים להגיד להם שילכו קיבינימט ולהמשיך בחיים שלנו לא חייבים לאף אחד הסבר ומי ששופט שיהנה לא צריך לקחת אותם ברצינות

הנקודה כאן היא שיש כל כך הרבה אנשים בריאים ושלמים, במצב נפשי ורגשי מעולה, שעדיין מבצעים תפקידים מינוריים, לעיתים אפילו במקום מסוים מיותרים. ואני בטוחה שגם על האמירה הזו יהיה לאנשים מה להגיד אבל לא בזה עוסקת השאלה לכן אעדיף לשים את זה בצד.
מה ההבדל? לדעתי, כל עוד לא מדובר במקרים שהצבא מוצא תפקיד שמותאם לאדם, בהתחשב בבעיות שלו, זה צריך להיות חובה בשבילו כמו שזה חובה בשבילי.
לגבי עניין השיפוט, אתה לחלוטין צודק. כשאדם לוקח החלטה מסוימת בחייו, כל עוד מדובר באדם עם ראש על הכתפיים, הוא בוחן ובודק את הסיטואציה ורק אז מקבל החלטה. בעיניי, אם אדם שלם עם ההחלטה שקיבל, וזה נכון לגבי הכל אגב לא רק לגבי צבא, צריך להתעלם מקולות רקע מה שנקרא ולהמשיך בשלו. תמיד לאנשים יהיה מה להגיד.
לדעתי, סתם ניחוש, הרבה מאוד אנשים מרגישים שהם מתבזבזים בצבא, בדיוק על אותה משבצת שאתה מדבר עליה, זמן וכסף. ובצד, כי שוב, יש כל כך הרבה תפקידים שבאמת לא עושים בהם הרבה. אז לדעתי לעיתים לא ממש רחוקות השיפוטיות הזו מגיעה מקנאה.

שואל השאלה:
^אני מסכים איתך למה שזה יהיה בחירה? אבל זאת אשמתו של הצבא לא של אותו בן אדם שקיבל פטור. הצבא עושה ראש קטן ובמקום להתאמץ לגייס אותו כחייל חובה הוא מתנער מאחריות ומשאיר לו את הבחירה אם להתנדב או לא

גם את זה ציינתי.

שואל השאלה:
^אבל מקודם אמרת אם יש אופציה להתנדב אין סיבה שלא. למה אין סיבה שלא?

א. סולידריות
ב. תרומה למדינה ולמערכת, ולא.