איך מתמודדים עם התחושה של שבת בערב אני לא מסוגלת כבר לחזור לצבא

תחשבי על זה שעוד חצי שנה זה נגמר ותנסי ללמוד מהזמן שלך שם כנראה שאם קשה לך שם אז זה עוד שיעור שאת צריכה לעבור
בסוף גם זה עוד תקופה שתעבור

אולי מישהו שתוכלי לדבר איתו על זה? אולי אפילו לבלות במוצאי שבת כדי שישאר לך טעם של עוד עד הפעם הבאה שתאי הביתה?

אמאלה איך אני מקנאה בך נשארה לי שנה וחצי חצי שנה זה כלום

שואל השאלה:
הלוואי שיעבור מהר לשתינו

חיילת יקרה,

אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ופגשתי את הפוסט שלך.
שומעת בדברים שלך את שביזות יום א' והגוף נזכר פיזית איך זה הרגיש. את בישורת האחרונה של השירות, החזרה לצבא אולי נעשית קשה מפעם לפעם אבל הפז"ם דופק...
זה אולי לא מנחם בעיקר אם את מרגישה לבד בסיטואציה. אולי יש איתך בבסיס עוד חיילות באותו מצב שתוכלי לדבר איתן או חברות מהבית שתוכלי לשתף.
אל תישארי עם תחושת הלבד. רוצה להזמין אותך אם מתאים לך לשוחח עם המתנדבים שלנו בצ'אט אנונימי בשעות הקשות או בכל זמן אחר שתבחרי.
החזיקי מעמד, זה ייגמר.

מתנדבת סה"ר