2 תשובות
אם הייתי בגיל שלך הייתי עושה המון אחרת
אז קודם כל לא להסתמך בכלל רק על אנשים מהתיכון, תלך לקורסים, התנדבויות ומקומות מחוץ לבית ספר כדי להכיר חברים וזה מגיע הרבה יותר בטבעי שם
דבר שני אם חשוב לך ספציפית מהבית ספר אתה יכול לדוגמא קודם לנסות לכתוב למי שנראה לך מעניין על דברים של הבית ספר נגיד למישהו מהכיתה על עבודות/שיעורי בית ולנסות להמשיך את זה משם בוואצאפ עד שזה מתגלגל לדברים שלא קשורים לבית ספר ולשאול על תחומי עניין ולהכיר את הצד השני (אם זה מצליח להתפתח) לרוב בתיכון חברויות קורות עם הזמן
גם קודם תנסה לברר על התחומים של עצמך, לדעת לאיזה אנשים היית רוצה להתחבר ולחפש
היי לך יקירי,
קוראת את המילים שלך ומבינה עד כמה הבדידות נוכחת בחייך. לא יכולה לתאר לעצמי כמה אתה משתוקק לחברים שיבינו אותך, שתחומי העניין שלכם יהיו דומים. יכול להיות שלפעמים אתה מרגיש כאילו אתה פוסע פסיעה אחת קדימה לעבר מישהו, ואז חוזר אחורה שתיים.. נשמע לי שזה יכול להגביר את התסכול והאכזבה ..

משערת לי כמה עצב המצב מעורר בך.. זה יכול לעורר תחושת פספוס והחמצה, כאילו כולם רוקדים באיזה מעגל שמח, ואתה עומד בצד ותוהה איך נכנסים.. כמה זה מרגיש חסר אונים..
יקירי, לפעמים, מה שאדם צריך, זה שמישהו ילך איתו עוד צעד קטן.. ייתכן שיש מישהו בסביבתך שאפשר לפנות אליו, שיהיה אוזן קשבת.. עצם השיתוף עשוי להקל מעליך מעט את המשא הרגשי..

אל תישאר עם התחושות האלו לבד. מזמינה אותך לפנות אלינו לעמותת סה"ר, לשיחת צ'אט אנונימית, שבה תוכל לפתוח מעט את הלב עם מתנדב.ת שיהיה שם איתך, לצידך..
בוא,
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :))
מתנדבת סה"ר.