4 תשובות
אנונימית יקרה,

קוראת את מה שאת כותבת ומתארת לעצמי כמה קושי את חווה בהתמודדות עם המחלה של אביך. הרצון שלך ללוות אותו ולהיות לצידו מאוד מובנים ויכולים אולי גם לעורר אצלך רגשות מורכבים של פחד וחרדה מהעתיד הלא ידוע. חשוב לנו שלא תישארי עם זה לבד ולאפשר לך לראות מעט אור בתוך הכאב שאת מתארת. אצלנו באתר של בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) יש אפשרות לפנות למאגר אירגוני סיוע שתוכלי לבחור מתוכם את הרלוונטי לך ביותר שיוכל לתת לך תשובה לשאלה שכתבת כאן, מצרפת את הלינק למאגר הרלוונטי בנושא התמודדות עם בעיות בריאות ומחלות.

מחבקת אותך,
מתנדבת סה"ר
אני ממש מצטער לשמוע שזה המצב, אני אגיד כמה דברים שאני מכיר בתור משק תש, אם יש לך עוד שאלות או דרך שאני יכול לעזור תרגישי חופשי לכתוב.
יש חופשה משלישות ברגע שיש החמרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, מפקדים לרוב כן מתחשבים בעניין הזה, ותש יכול לסייע במיוחדת אישית כל עוד יש אישור מפקד
מאחל רק טוב ושוב אם צריך משהו תרגישי חופשי לכתוב
תלוי בבסיס אבל במצב כזה אמורים כן להתחשב במיוחד כשמדובר בהורה חולה סופנית. לרוב נותנים ימי חופשה מיוחדים, הקלות ביומיות, או אפילו סידור זמני שתהיי יותר בבית. לגבי מתי יחזירו אותך לבסיס זה תלוי במפקדים ובאישורים רפואיים/ת"ש, אבל כל עוד יש מסמכים שמראים את המצב, לא אמורים ללחוץ עלייך לחזור רגיל
צהל לא מתחשב...אבל כן תגידי להם שאת רוצה להיות עם אבא שלך בגלל המצב שלו..