13 תשובות
אני יודעת שלפסיכולוגית שלי היה באמת אכפת
אבל יש ויש
אבל יש ויש
אכפת להם
רואים אם לא
רואים אם לא
את האמת שזה ממש תלוי בבן אדם
אבל לרוב האנשים אכפת מהמטופל באמת
אבל לרוב האנשים אכפת מהמטופל באמת
לפסיכיאטרים אני חושבת שאין כל כך חיבור עם המטופל אם זה רק ביקורות
אבל להרבה מטפלים אני חושבת שאכפת
אבל להרבה מטפלים אני חושבת שאכפת
אכפת מהמטופל, אחרת הם לא היו בוחרים במקצוע הזה.. להקשיב לאנשים זה לא משהו שמתאים לכל אחד אבל כמובן שבמקביל גם הכסף חשוב להם זה לא סותר אחד את השני
לפסיכיאטרים לרוב לא אכפת
לפסיכולוגים תלוי
לפסיכולוגים תלוי
גם וגם כי בסוף זה כן הפרנסה שלהם.
אבל אני מאמינה שרוב האנשים שהולכים לעבודה כזאת זה לא בגלל הכסף
אבל אני מאמינה שרוב האנשים שהולכים לעבודה כזאת זה לא בגלל הכסף
שואל השאלה:
^^למה את חושבת שלפסיכיאטרים לא אכפת?
^^למה את חושבת שלפסיכיאטרים לא אכפת?
אנונימי
לא באופן הרגשי
הם רואים את זה בצורה מקצועית, מנתחים אותך אם היה למישהו באמת אכפת מהשניים, אז פסיכולוג
מכיוון שקשר עם פסיכולוג זה לא מפגש אחד שתיים, זה רצף מפגשים שבסוף מגיע לסופו, בטוב בדרך כלל
פסיכיאטר זה שאלות בדיקות ועוד שאלות
הם רואים את זה בצורה מקצועית, מנתחים אותך אם היה למישהו באמת אכפת מהשניים, אז פסיכולוג
מכיוון שקשר עם פסיכולוג זה לא מפגש אחד שתיים, זה רצף מפגשים שבסוף מגיע לסופו, בטוב בדרך כלל
פסיכיאטר זה שאלות בדיקות ועוד שאלות
אכפת להם שתהיה הבחנה מדויקת לא אכפת מהמטופל ספציפי
הרבה מהם די קרים הם בעיקר צריכים להביא אבחנה מדויקת
פשוט מניסיון
הם קרים וחסרי סבלנות, מרגיש כאילו הם רק רוצים לסיים את הפגישה
וגם הם טחונים אז יש עוד סיבה לרצות להיות פסיכיאטר חוץ מרצון אמיתי לעזור
מצד שני פסיכולוגים כן יותר חמים וסבלניים בדר"כ אבל לי אישית זה מרגיש גם קצת מזויף
מה גם הם לא מרוויחים מלא, לא עניים, אבל גם לא עשירים אז אין באמת סיבה שמישהו ירצה להיות פסיכולוג אם לא אכפת לו מאנשים
הם קרים וחסרי סבלנות, מרגיש כאילו הם רק רוצים לסיים את הפגישה
וגם הם טחונים אז יש עוד סיבה לרצות להיות פסיכיאטר חוץ מרצון אמיתי לעזור
מצד שני פסיכולוגים כן יותר חמים וסבלניים בדר"כ אבל לי אישית זה מרגיש גם קצת מזויף
מה גם הם לא מרוויחים מלא, לא עניים, אבל גם לא עשירים אז אין באמת סיבה שמישהו ירצה להיות פסיכולוג אם לא אכפת לו מאנשים
מניסיוני, לפסיכולוגים בדרך כלל באמת אכפת, אבל זה מאוד תלוי בבן אדם ובחיבור האישי שלו למטופל. היו לי מטפלים שהיה להם מאוד אכפת, והיו כאלה שכמובן ניסו לעזור, אבל מבחינתם זה לא היה משמעותי ברמה האישית (לפחות לתחושתי).
לגבי פסיכיאטרים - בדרך כלל לא אכפת להם במיוחד (אלא אם הם עושים פסיכותרפיה לאורך זמן, ולא סתם נותנים טיפול תרופתי). גם כשאכפת להם, זה כמו שלרופא שלך אכפת כשאתה אומר לו שיש לך שפעת - מבחינתם זה מצער, חבל שתסבול, אבל זה לא נוגע בהם או מזיז אצלם משהו מעבר לזה. יש פסיכיאטרים מסויימים שכן אכפת להם גם ברמה האישית וזה מורגש, ונתקלתי בכאלה, אבל כמעט כולם לא ככה.
הפסיכיאטר הנוכחי שלי לא היה יכול להיות יותר אדיש לסיטואציה. בחיים לא נתקלתי בבן אדם שעד כדי כך לא אכפת לו ממני.
לגבי פסיכיאטרים - בדרך כלל לא אכפת להם במיוחד (אלא אם הם עושים פסיכותרפיה לאורך זמן, ולא סתם נותנים טיפול תרופתי). גם כשאכפת להם, זה כמו שלרופא שלך אכפת כשאתה אומר לו שיש לך שפעת - מבחינתם זה מצער, חבל שתסבול, אבל זה לא נוגע בהם או מזיז אצלם משהו מעבר לזה. יש פסיכיאטרים מסויימים שכן אכפת להם גם ברמה האישית וזה מורגש, ונתקלתי בכאלה, אבל כמעט כולם לא ככה.
הפסיכיאטר הנוכחי שלי לא היה יכול להיות יותר אדיש לסיטואציה. בחיים לא נתקלתי בבן אדם שעד כדי כך לא אכפת לו ממני.
אנונימית
באותו הנושא: