14 תשובות
אולי את לא חברותית או שיש לך בעיה בגישה לאנשים כי אין מצב שאף פעם אין לך חברים כנראה הבעיה היא בך תנסי לחשוב מה את יכולה לעשות אחרת ובהצלחה לך
אנונימית
אני אגיד לך מה אני עשיתי. חיפשתי מטווחי גילאים רחבים יותר וגם דרך מקומות בילוי שהיו רלוונטיים לי. מועדונים. פאבים. בתי קפה של משחקי קופסא. קבוצות וואטסאפ של תחביבים זהים. הליכות בים
בואי ננסה תרגיל רגע, את תדמייני שאני מישהי שעומדת מולך, את רוצה הרי שנהיה חברות, איך את פונה אליי?
החברים האמיתיים מתחילים אחרי הצבא.
אל תתרגשי.
^הרבה פוסטים שראיתי של אנשים אחרי צבא אומרים בדיוק ההפך...
כן, כי אחרי הצבא אתה מגלה מי באמת חבר ומי לא.
בצבא הכל אינטרסים.
אם את בחורה כולם ינסו להשכיב אותך, אפילו בחורות.
ואם אתה גבר הבחורות יצטרכו ממך טובות תמורת תשומת לב.
^אז לפי מה שאתה טוען, הפתרון הוא להיות גבר שחבר רק של גברים?
אני מתנצל, אבל אני לא בהכרח מסכים.
תקרא שוב.
קראתי, זה מה שהבנתי מהתגובה שלך.
שואל השאלה:
כולם מכירים אותי בבסיס ואני חברה טובה של כולם, אני לא לבד כל היום, יש לי עם מי לדבר ואנחנו אחלה. אני מתכוונת שאין לי אנשים קרובים ברמה שאנחנו יוצאים לבלות, קובעים, נפגשים וזה ממש מבאס אותי
אנונימית
אני מבין, ניסית ליזום בעצמך?
ניסית להזמין אותן לצאת לאכול משהי אחרי המשמרת או משהו בסגנון?
שואל השאלה:
לא כי אני יכןלה לשים לב שהם לא מחשיבים אותי כבן אדם כזה אז לא יצא לי לשאול. ולא בא לי גם לשאול כי שוב יש קו מאוד ברור של קשר חברי שהוא רק לעבודה והלוואי שהוא היה יותר מזה אבל עם רוב האנשים אצלי זה פשוט לא מרגיש הדדי
אנונימית
אני מבין את התחושה, אבל הדרך היחידה היא להציע ולראות.
כמו נגיד, "תגידו בנות בא לכן שאחרי היום נצא לפיצה או משהו לפני שמתפזרים הביתה?" משהו בקטנה כזה
שואל השאלה:
יש להן לוז שונה משלי :((
אנונימית