פריקה ישנה מהעבר

עצוב((((

היי יקרה,
קוראת את מה שכתבת ומהמילים שלך עולה תחושה של עומס מאוד גדול,
כאילו הרבה דברים מתערבבים יחד מחשבות, רגשות, עייפות ואולי גם כאב שלא לגמרי מקבל מקום.
כשאני מתבוננת בתמונה שצירפת, נדמה שיש בה משהו מאוד סוער ומבולבל, קווים שמתפזרים לכל הכיוונים, ואולי זה קצת משקף את מה שאת מרגישה מבפנים.
נדמה שיש רגעים של חוסר כוחות ואין לי חשק לכלום, ובו זמנית גם ניסיון להחזיק את עצמך
כמו שתיארת שאת ממשיכה לאכול כדי לא לחזור למקום קשה יותר.
ממה ששיתפת בולט גם שיש שם מישהו שממשיך להעסיק אותך, אולי דמות מהעבר שעדיין נוכחת במחשבות ובזכרונות, ויכול להיות שזה מוסיף עוד שכבה של עומס ובלבול.
נשמע שיש גם רצון שיראו אותך באמת, שיבינו מה עובר עלייך, ושלא תישארי עם זה לבד, ובו זמנית קושי לדעת איך לשתף, אפילו מול אמא.
לעיתים כשיש כל כך הרבה בפנים, המחשבות יכולות להרגיש מציפות או מבלבלות, וזה לא אומר שמשהו לא בסדר בך, אלא אולי שיש הרבה דברים שמבקשים מקום.
ייתכן שכן שווה לבחור אדם אחד בטוח ולנסות לשתף אפילו קצת, בקצב שלך.
רוצה להגיד לך שזה נשמע מאוד לא פשוט להיות במקום הזה, ועצם זה ששיתפת פה מראה אולי על כוחות שיש בך ושאת לא לבד בתחושות האלה, גם אם זה מרגיש לפעמים אחרת.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'ט של העמותה
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה
יש שם אנשים מדהימים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך
שלך,
מתנדבת סה"ר