הוא לא יהודי מלא.

היי, עשה ברית מילה ועלה לתורה + אבא שלו יהודי אך אמא שלו נוצריה.
אחותו הגדולה התגיירה
הוא עדיין לא יודע אם בא לו להתגייר כי הוא מרגיש יהודי.
אחותו הקטנה מחשיבה את עצמה כנוצריה.
אוכלים אצלם בבית חזיר וזה..

התחלנו קשר של שבוע ממש עמוק וחתכתי את זה בגלל שגם אם אני מאוד אוהבת אותו אני לא אוכל להכיר אותו למשפחה המורחבת שלי עד שייצא יער ויהיה יהודי כדת וכדין כי זה דבר שאני מאוד מעוניינת בו.
אנחנו נמצאים שנינו תמיד במפגשי רכבים ששנינו מאוד אוהבים ללכת שגם שם הכרנו..
אחותו תפסה אותי לשיחה יום אחריי שהסברתי לו שזה לא יילך ואמרה לי ככה : " עדיף לך לשמור מרחק ממנו זה סתם יכאב לו.." , בלי קשר אלייה היא מאוד צודקת כי הייתי במקום הזה.
אז חוץ משלום שלום כזה במפגשים אין בנינו משהו או יותר מדי נושא שיחה, כל סוף מפגש רושם לי לכתוב לו שאני בבית, לא לגיטימי בטח כשאמרתי לו שאני רוצה לשמור מרחק בכדי לא להכאיב לו יותר כי אני גם הספיק קשה לי לראות פרצוף של אדם שפגעתי בו.
שלשום הוא ממש דיבר אליי מלוכלך והוציא את כל מה שהוא חושב שאני "מרגישה" הפוך לגמריי מהסיטואציה אמר שראה בעיניים שלא אהבתי אותו ושסתם חיפשתי את "הרגש" ואת ההרגשה של להיות "נאהבת" וממש הפך את זה עליי ברמה קיצונית, העיקר בסוף אחריי שביקשתי ממנו מספר פעמים לעצור את מה שהוא כותב, הוא המשיך ורק בסוף כשאמרתי לו : "אומרי דיי בבקשה אני לא יכולה לשאת את זה יותר בבקשה תפסיק דיי!!" הוא רשם : "אני באמת מצטער על כל זה אבל הייתי חייב שזה יצא ממני" רשמתי לו : "אומרי יש דברים שהשתיקה יפה להם" הוא החזיר לי וענה : "ואני לא מאמין בזה אני מאמין בלדבר" אבל הוא לא דיבר הוא תקף מילא היה מדבר נורמלי הייתי מבינה.
מה אתם חושבים? יצאתי בסדר או לא בסדר?
לא נראלי שהבאתי בכלל גם פואנטה אז סליחה