שמעו זה מוזר או נורמאלי?

אם נגיד כשאומרים עליי משהו מרגש בטקסים ורגעים מרגשים אני פשוט מחייכת כזה מההערכה אני אדם שקט וביישן עם חרדה חברתית מאובחנת וברגעים האלה אם אני מצליחה להגיד תודה אני אומרת אם לא אני מחייכת בלי סוף חיוך גדול וזה אומר הכל.זה ממש לא ילדותי?אני מהאלה שמתרגשים ואוהבים עומק אז המילים האלה ממש נכנסות ללב ומרגשות אותי אז יוצא שאני מגיבה ככה עם חיוך שלא יורד