5 תשובות
ברמה האישית זה פחות קריטי עבורי
כן קריטי להיות שם עבור מי שהיה שם ולשמוע את הסיפורים ולהנחיל את זה במערכת החינוך ולעשות חלק מהטקסים שיש
אבל מעבר לזה אין מה להעמיק בדבר
כן קריטי להיות שם עבור מי שהיה שם ולשמוע את הסיפורים ולהנחיל את זה במערכת החינוך ולעשות חלק מהטקסים שיש
אבל מעבר לזה אין מה להעמיק בדבר
כן אני מסכימה. וככל שהשנים עוברות פחות ופחות אנשים מספרים את הסיפור.
לצערנו הזמן באמת עשה את שלו...
לפי דעתי ביום השואה צריך גם לא רק להתייחס לשישה מיליון שנספו ונרצחו, אלא גם לקומץ שכרגע חי וחלק ממנו בתנאים איומים ונוראיים.
לצערנו הזמן באמת עשה את שלו...
לפי דעתי ביום השואה צריך גם לא רק להתייחס לשישה מיליון שנספו ונרצחו, אלא גם לקומץ שכרגע חי וחלק ממנו בתנאים איומים ונוראיים.
לצערי ככל שזה מתרחק מאיתנו אנשים פחות מרגישים משהו בקשר ליום הזה
כמו שאנשים אומרים, בעוד 200 שנה אולי גם אנשים יחשבו שלא הייתה באמת שואה.
כמו שיש אנשים כיום שאומרים שלא הייתה תורה ולא מעמד הר סיני ואין היסטוריה לעם ישראל.
אני אישית עבורי זה כמו כל יום רגיל גם היום וגם מחר ואני עושה מה שאני עושה בכל יום.
אני שומע את הצפירה ואכן נזכר בהם, ואם צריך קורא תהילים או מה שצריך לעילוי נשמת.
מעבר לכך אני לא רואה סיבה להיות עצוב או לראות סרטים ולהיכנס לmood של היום הזה.
כמו שיש אנשים כיום שאומרים שלא הייתה תורה ולא מעמד הר סיני ואין היסטוריה לעם ישראל.
אני אישית עבורי זה כמו כל יום רגיל גם היום וגם מחר ואני עושה מה שאני עושה בכל יום.
אני שומע את הצפירה ואכן נזכר בהם, ואם צריך קורא תהילים או מה שצריך לעילוי נשמת.
מעבר לכך אני לא רואה סיבה להיות עצוב או לראות סרטים ולהיכנס לmood של היום הזה.
^ לפי דעתי בטח שצריך. כל השנה אתה בשלך, זה למה יש יום השואה, יום להיזכר במאורעות. היו מלא טבחים של העם היהודי במהלך ההיסטוריה, ובטח שזוכרים אותם, פורים לדוגמא, כמעט שחטו אותנו שם, ובפסח כבר התחילו להרוג את הבכורים שלנו ולשעבד אותנו. בכל דור ודור באים עלינו ולכלותינו. לכן חייב לזכור, ולפי דעתי זו גם חובה להיזכר ולחוות עצב ביום הזה, ולא בהכרח רק בצפירה.
באותו הנושא: