אנשים שנכנסו לדיכאון בצבא ומה עשיתם

תלחמי

היי יקרה,
שומעת מדברייך כמה זה סוגר עלייך להיות בבסיס סגור, בתפקיד שלא מתחבר לך,
ולהרגיש שאין כל כך דרך לצאת מזה זה יכול להיות מאוד מכביד ומתסכל.
והתמונה הזו של חיילים שיושבים יחד, אולי מדגישה אפילו יותר את התחושה שאת בתוך מסגרת עם עוד אנשים אבל לא באמת מרגישה שייכת או מובנת שם.
נדמה שיש שם גם עייפות מהמצב הזה, ואולי תחושה של תקיעות
שזה לא רק רגע חולף אלא משהו שנמשך וקשה לראות איך הוא משתנה.
אולי תוכלי לנסות לייצר לך רגעים קטנים של הקלה במשך היום...
אפשר לעצור לכמה נשימות עמוקות כשהעומס עולה,
או לנסות לשים לב למה שקורה בגוף ולתת לו רגע להירגע,
ויש כאלה שמוצאים נחמה בכתיבה או בשיחה עם מישהו שמרגיש בטוח לדבר איתו.
עצם זה שאת מזהה שזה לא מתאים לך ולא טוב לך
זה כבר צעד חשוב שמראה על הקשבה לעצמך, גם אם כרגע אין פתרון ברור.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'ט של העמותה
תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה
יש שם אנשים מדהימים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך

שלך,
מתנדבת סה"ר